עמוד:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf/65

6

בראשית א

אלא כשיהיה אור ולא יהיה חשך, וכשיהיה חשך לא יהיה אור, ואמר זה (אע"פי אף על פי שלא היה צריך לאמרו) מפני שלפי דעת הקדמונים אין החשך העדר האור בלבד, אבל היה גם הוא יש כענין שנאמר יוצר אור ובורא חשך (ישעיא מ"ה ז'), וכן (איוב ל"ח י"ט) אי זה דרך ישכון אור וחשך אי זה מקומו, ולכך היו העמים מיחסים אלוה אחד לאור ואחד לחשך; ורצה הקב"ה הקדוש ברוך הוא להודיע לעמו כי הוא ית' אדון האור והחשך, ומאתו לבדו כל חוקותם. (ה) ויקרא אלהים לאור יום וגו: נראין דברי קליריקוס שאין הקריאה הזאת אלא סימן שררה וממשלה על הדבר, להגיד כי היום והלילה תלוים ברצונו של מקום, וכן שאר קריאות שבמעשה בראשית; וכן הביא הבהמות אל האדם שיקרא להן שם, להגיד שירדה בהן וכלן תחת ידו; וכן היה מנהג המלכים בימי קדם לקרוא שם חדש לעבדיהם, כמו פרעה ליוסף, ופרעה נכה לאליקים בן יאשיהו, ונבוכדנצר למתניה אשר הסב את שמו צדקיה, וכן לדניאל ולחנניה מישאל ועזריה. לאור יום לזמן שהאור משמש קרא יום ולזמן שהחשך משמש קרא לילה; וגם קודם בריאת המאורות היה יום ולילה, כי היה האור משמש זמן מה ואח"כ אחר כך מסתלק ונפסק זמן מה, ומשמש תחתיו החשך; גם היה אז ערב ובקר, כי היו באור ההוא הדרגות ערב בקר וצהרים, כדעת דון יצחק אברבנאל. ויהי ערב ויהי בקר ערב כולל לפעמים (כאשר כתב רד"ק רבי דוד קמחי) גם הלילה הסמוך לו, וכן בקר כולל גם היום הסמוך לו; והנה כבר היה החשך קודם בריאת האור, לפיכך הזכיר הערב תחלה, וכן הוא יום התורה מערב עד ערב. וכבר היה בימי הרא"בע רבי אברהם בן עזרא מי שרצה לפרש שהלילה הולך אחר היום, ושהשבת מתחיל בבקר, ופירש ויהי בקר יום אחד כשהיה בקר יום שני אז נשלם יום אחד; והרא"בע רבי אברהם בן עזרא כתב נגד הסברה הזאת ס' ספר אגרת השבת לבאר תכונת השנה והחדש והיום הנזכרים בתורה (וכבר הוצאתי האגרת ההיא לאור בכרם חמד רביעי); אבל פסוק מערב עד ערב הוא ראיה חותכת ואין צורך לראיות אחרות. ואף על פי כן היה אפשר לפרש (כפירוש Des Vignoles) כי תחלה נמשך זמן האור ואח"כ אחר כך בא הערב, ואחריו נמשך זמן החשך, ואח"כ אחר כך היה בקר, והיה זה יום אחד מימי הבריאה, אע"פי אף על פי שאין זה יום התורה; אלא שלפי זה אין טעם שיזכיר הכתוב שיעור יום הבריאה, מאחר שאין זה יום התורה. ואין לומר שאין שום יחס ליום התורה עם יום הבריאה, כי הנה יום השבת הוא נסמך על הבריאה, ואם היה שבת הבריאה מבקר עד בקר, למה תהיה שביתתנו מערב עד ערב? ע"כ על כן הנכון כמו שפרשתי. ערב נקרא כן על שם ערבוב הדברים לעיני האדם מפני חסרון האור. בקר מן בקע אור, כטעם אז יבקע