פעולה זקני הדור אחר החרבן
מא
כי הי׳ מספר הכהנים גדול ורב כל כך עד שהי׳ אפשר לדקדק שיעשו זה
רק פעם אחת בכל ימי חייהם.
ועל כן גם בשאר העבודות אף שלא דקדקו שיהיו דוקא חדשים, וגם מי שכבר זכה לזה פעם בימי חייו הי׳ יכול גם הוא לעמוד בפייס, בכל זה בהיות הכהנים כל כך מרובים ומחולקים למשמרות ובתי אבות, אך מעטים מאד זכו לשנות הרבה פעמים בעבודה של קרבנות הצבור בכל ימי חייהם.
כי על כל זאת באמת היו שם ממונים המשגיחים על עבודת הכהנים שתהי׳ כדין, וכל זה עמד גם תחת עין פקוחה של בית דין כמו שהוא גם לשון המשנה במנחות פרק י׳ משנה ה׳: "מפני מה הרחוקים מותרים (לאכול חדש) מחצות היום ולהלן מפני שהיו יודעין שאין בית דין מתעצלין בו." ואפילו על הפייסות בא בתוספתא (ב', י') והובא בגמ׳ יומא ד׳ כ"ה "דתניא לשכת הגזית כמין בסילקי גדולה היתה פייס במזרחה וזקן יושב במערבה והכהנים מוקפין ועומדים" וכו׳.
ולשונו של רש״י ז"ל: "וזקן של בית דין המורה להן סדר הפייסין יושב במערבה".
ועל ידי כל זה יחד נשארו אחר החרבן רק מעטים מאד מעדי ראי׳ ומעשה יחד, ובצדק יראו כי יחסרו לגמרי בזמן קצר.
ותהי עתה חוב קדוש על השרידים היחידים מראשי זקני הדור אשר נשארו לפלטה להקים כל זה על תלו ולהביא כל זה לתוך סדר המשנה ללמדה את בני ישראל שימה בפיהם לדורות עולם.
דברים רבים היו שם אשר יכלו להוסיף בתוך המסכתות הסדורות כבר, בתוך פרקי הענינים הסדורים כבר.
אבל נמצאו גם דברים אשר לא נסדר עוד על ענינם דבר כמו כל סדר הקרבת התמיד אשר הי׳ מעשה יום ויום, וכן סדר עבודת יום הכפורים אשר נעשה מדי שנה בשנה על ידי ראשי הכהנים תחת השגחת זקני כהונה ובית דין (לז), וכן כל מעשה פרה, וכן לא נסדר עדיין כל דבר "מדות" דהיינו כל בנין המקדש עצמו המזבח והעזרות והלשכות בנויות בקדש ובחול, וכן כל דבר השקלים, והנוגע לאוצר המקדש, ודבר הכסף וכל כיוצא בזה.
ועל כל זה הוכרחו לחבר עתה או מסכתות שלמות חדשות, או פרקים שלמים, והם מסכתות יומא מדות תמיד ופרקים שלמים אשר באו לפנינו כמו במס׳ שקלים ובמס׳ פרה.
פרק כ״ב.
ובמס׳ יומא ד׳ י״ד בא בגמ׳ על דברי המשנה שם:
"ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות, אלמא קטורת ברישא והדר נרות
ורמינהו (במס׳ תמיד) מי שזכה וכו׳ אמר רב הונא מאן תנא תמיד ר׳ שמעון
הערה (לז): ולשון המשנה ביומא פ"א מ״ג "מסרו לו זקנים מזקני בית דין״ וכו׳ ושם משנה ה׳
״מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה״ וכו׳.
