דבר הנשיאות ביבנה
כט
אבל איך לא נזכר בכל העת הרבה שיש חברים גדולים מאד לר' יהודה בן בבא, והם רבותיו שהם מסרו לו זה.
והלא רבותיו מסרו לו הרבה יותר מדברי נחמי' איש בית דלי שהוא ידע רק דברי רבן גמליאל הזקן להלכה והם מסרו לו דברי רבן גמליאל הזקן הלכה למעשה, שנהרגו הרוגים וכו' והשיא ר״ג הזקן נשותיהם על פי עד אחד. והלא אך לזה מסרו לו רבותיו עובדא זו רק לדעת ממנה הלכה למעשה. ולכל הפחות עתה הי׳ לו לזכור דברי רבותיו, ותחת לאמר מצאנו את נחמי׳ חבר לר׳ יהודה בן בבא, הי׳ לו למצוא חבירים אליו את רבותיו אשר מהם קיבל כל זה.
ב) ויפלא עוד יותר כי נחמי׳ איש בית דלי יאמר לר׳ עקיבא "שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל אלא ר׳ יהודה בן בבא״, ור׳ עקיבא יאמר "ונומיתי לו כן הדברים״. מדוע לא השיאו גם רבותיו של רבן גמליאל על פי עד אחד, ומדוע הי׳ שם ר׳ יהודה בן בבא יחיד בדבר, ומדוע לא עשו כן גם רבותיו של רבן גמליאל אשר מהם קבל זה בגדלותו אחר החרבן. כי אם רבן גמליאל קטן הי׳ אחר החרבן, אם כן בהכרח זמן רבותיו אחר החרבן הי׳ ואך אז למד מהם. ג) ויפלא עוד כי בעת האיומה ההיא אחר החרבן, אשר בני ישראל היו כהפקר וגם כאשר עברה העת מן כל דלא קטיל לקטלוהו באה העת כל דקטיל ליתי ארבע זוזי, ובימים ההם היתה השאלה הזאת אם משיאין את האשה על פי עד אחד מהדברים היותר גדולים להלכה למעשה ונדרשים בכל יום ויום.
וכבר שקלו וטרו בזה חכמי ארץ ישראל פעמים רבות, גם בתור שקלא וטרי׳ של הלכה, גם בתור הלכה למעשה, עד שכל זה הובא גם לבבל ונשמע למרחוק וכדברי נחמי׳ איש בית דלי: "שמעתי שאין משיאין את האשה בארץ ישראל על פי עד אחד אלא ר׳ יהודה בן בבא ונומיתי לו כן הדברים". ובהוועד של בו ביום גם העיד על זה ר׳ יהודה בן בבא כמו שהוא בעדיות פרק ו׳ משנה א׳:
"ר' יהודה בן בבא העיד חמשה דברים וכו׳ ושמשיאין את האשה על פי עד אחד״.
ובכל זה לא נזכר רבן גמליאל מכל קבלתו מרבותיו הלכה למעשה. ורק בסוף ימיו כאשר הוגד לו דברי נחמי׳ איש בית דלי נזכר קבלתו הלכה למעשה.
ד) ובכלל אין דרכם של רבותינו לאמר דברים סתמים בענינים כאלה מבלי להזכיר ממי שמעו וקבלו זה.
ואלו קבל זה רבן גמליאל מרבותיו הי׳ לשונו "מקובלני מפלוני שנהרגו הרוגים בתל ארזא והשיא רבן גמליאל (הזקן) את נשותיהם "על פי עד אחד״.
אבל כל הדברים פשוטים וברורים והנם מבארים את עצמן, רבן גמליאל לא קבל זה מרבותיו, כי אם שמע זה בימי נעוריו בעצמו כמו שהוא באמת לשון המשנה:
