עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/440

הדף הזה לא עבר הגהה

‫ארריאנוס בעלותו למלוכה

רטז

ודבר צדדי כזה אם הי׳ אז בהמזרח בבואו מרומי או בהיותו שם מתחלה, דברים כאלה אינם ענין לעפיפהאניוס ואין מדקדקים עמהם על דברים כאלה שלא מהענין.

וכמה יתאימו הדברים יחד עם מה שכבר נתבאר בדברינו בימי טראיאנוס בפרק שמנה וארבעים כי אדריאנוס עשה אז גם לטובת יהודי אלכסנדריא ויצו להקים מחדש את בתיהם ההרוסים ואת היכליהם.

וכבר נתבאר לנו שם פרק שבעה וארבעים כי בעלות אדריאנוס לכסא רומא הקריבו יהודי אלכסנדריא לפניו משפטם ודינם, והיונים נתחייבו ממנו בדין וגם ענש בעונש מות את ראשי מסבי הדבר.

וכן הדבר מתברר כי אסירי בני ישראל אשר צוה קוויעטוס לשום במאסר ויהיו נכונים למות הוציא אדריאנוס לחפשי.

כי הנה לוליאנוס ופפוס ראשי האסירים בימים ההם אשר מפורש עליהם במם׳ תענית ד׳ י"ח כי אותם דן לוזיוס קוויעטוס, ועמדו אצלו להריגה ״כשבקש טוריינוס (שלוחו השר הראשי קוויעטוס) להרוג את לוליאנוס ופפוס בלודקיא וכו׳״, הנה מפורש כאן במדרש שם שאחר זה בראשית ימי אדריאנוס כאשר פקד לבנות ירושלים והמקדש היו הם חפשים לנפשם, וישובו להיות מראשי העוסקים בצרכי הצבור ״בימי ר׳ יהושע בן חנניה גזרה מלכות הרשעה שיבנה בית המקדש הושיבו פפוס ולוליאנוס טרפיזין מעכו עד אנטוכיא והיו מספקין לעולי גולה כסף וזהב וכל צרכם״.

ובודאי כי הם לא היו היחידים בזה וכן נעשו אז בפקודתו חפשים לנפשם עוד רבים כמוהם.

ומאד יכול להיות כי לבד פקודתו שלום לכל העמים בראשית ימי עלותו למלוכה, פעל עליו בזה הרבה מאד גם ר׳ יהושע, אשר בימי היות אדריאנוס הגמון סוריא, הי׳ אצלו פעמים רבות.

כי כל הדברים אשר נמצאו בין אדריאנוס ור׳ יהושע אי אפשר שהיו בימי היות אדריאנוס לקיסר אשר הלך לרומי, ור׳ יהושע לא הי׳ ברומי בימי זקנותו המופלגת ואין זכר מזה בימים ההם, וכל המוזכר מהיותו ברומי הוא יחד עם רבן גמליאל ויחד עם ר׳ אליעזר, דהיינו בימי יבנה.

ובהימים אשר הי׳ אדריאנוס בהמזרח בעלותו למלוכה נסע כבר ממקום למקום.

אבל הי׳ כל זה בימי היותו בסוריא אשר ככל הגמוני סוריא עמדה גם ארץ ישראל תחת פקודתו.

ואז בימי היות אדריאנוס הגמון סוריא בא אליו ר׳ יהושע כפעם בפעם במלאכות עמו, וכל פעם עמדו לו הידועים לשטן על דרכו ויעשו עמו לפני אדריאנוס ויכוחים שונים בדת.

כמו למשל בחגיגה ד׳ ה׳:

״ר׳ יהושע בן חנניה הוה קאי בי קיסר(ה) אחוי ליה ההוא מינא עמא דאהדרינהו מריה לאפיה מיניה אחוי ליה ידו נטויה עלינו אמר ליה קיסר לר' יהושע


הערה (ה): כבר הערנו כי הם קראו גם לההגמון והנציב על שם הקיסר, וכן אמרו על ר׳ אבהו בקיסרין (עי' כתובות י״ז) ״כגון ר׳ אבהו בי קיסר".‬

ועל אדריאנוס ביחוד אשר גם הי׳ אחר זה לקיסר.