ר' אליעזר בפרט
קע
להם דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל מטמאה טומאת נדה אמרו לו הרי אנו משיבים לך לשון אחר ומה במקום שהחמיר בשופי שלפני הולד היקל בקושי שעמו וכו׳ אמר להם אפי׳ אתם משיבין כל היום כולו דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה אבל טמאה טומאת נדה אמר רבא בהא זכינהו ר׳ אליעזר לרבנן לאו אמריתו וכו׳ הכי נמי וכו'״.
וכן ממש הנם הדברים של הברייתא בת"כ פרשה תזריע פרק ב׳.
והדברים "אינני זז מדברי" אינם לא בהברייתא ולא בת"כ.
ודברי ר׳ אליעזר ״אפי׳ אתם משיבין כל היום כלו דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה וכו'״ הנם להסביר להחכמים החולקים עליו כי גם תשובתם השני׳ אשר יאמרו על זה ״הרי אנו משיבים לך לשון אחר״ אין הדבר כן כי גם תשובה זו נדחית מתוך זה עצמו שכבר אמר ״דיו לבא מן הדין להיות כנדון ממה היקל עליה מטומאת זיבה וכו'״,
דהיינו התשובה הקודמת שכבר אמר להם לפני זה על תשובתם הראשונה.
והחוקרים האלה כתבו כל דבריהם רק מתוך ציוניהם ועל כן במצאו זיופו לפניו ״אינני זז מדברי״ טעה אחר זה בעצמו וחשב שכן נאמר שם.
וכך הוא עונשם של בדאים מכתבי עמל, שהנם נכשלים מתוך דברי עצמם.
אבל הנה החכם ווייס יש לו עוד טענה אחרת ויאמר:
״התשובה כך שמעתי — כלומר ואין להשיב — היתה שגורה בפיו ואותה לקח למגן לו נגד כל תשובה נצחת שהשיבוהו אחרים (נגעים פ"ט מ"ג ת״כ שם פ״ו)".
וגם במקום הזה מתוך שזייף הדברים טעה בהפשט הפשוט והנה יאמר:
״התשובה כך שמעתי — כלומר ואין להשיב — היתה שגורה בפיו״ וציין נגעים שם ות"כ.
אבל הלשון במשנה נגעים שם פ״ט מ״ג הוא:
״אמר להם לא שמעתי״.
ומה אפשר לאמר לדרכים כאלה בחקירת דברי הימים.
כי באמת אין בזה לפנינו שם לא מחלוקת של ר' אליעזר וחכמים, ולא תשובה נצחת מחכמים להכריע כדעתם,
כי אם דבר אשר שאלו מר' אליעזר איך הדין, וכאשר השיב להם קבלתו הוסיפו לשאול ממנו טעם הדבר.
והוא בענות צדקו השיב להם כי לא שמע הטעם ולא ידע להשיב ״אמר להם לא שמעתי" ור׳ יהודה בן בתירא ביאר טעם הדבר, ואז נחה דעת כולם.
ולשון המשנה שם הוא:
״שאלו את ר׳ אליעזר מי שעלתה וכו׳ אמר להם יסגיר אמרו לו למה וכו׳ אמר להם לא שמעתי".
וזה עצמו שנאמר במשנה ״אמר להם לא שמעתי״ ששם דקדקו יותר בלשונם על זה עצמו נאמר בתורת כהנים "אמר להם כך שמעתי" וכבר כתב שם הראב"ד בפירושו ״כך שמעתי אף בזו תסגיר ולא אדע בו טעם״.
ואי אפשר לפרש הדברים כי אם כן והנם מבררים את עצמן.
