עמוד:Dorot Rishonim part 3, Hebrewbooks org 20125.pdf/298

הדף הזה לא עבר הגהה

‫המעשים בהמתיבתא ובמדינה‬

קמה‬


"בו ביום אמרו כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת הפסח בזמנו והחטאת בכל זמן ר׳ אליעזר אומר אף האשם".

והדבר ברור שצ"ל ״שר׳ אליעזר אומר" כמו שהוא בכל המקומות במס׳ עדיות ולא ״ר׳ אליעזר אומר״.

ורק מפני שזה לבדו לא בא במס׳ עדיות לא הבינו המעתיקים את הלשון החדש "שר׳ אליעזר אומר" וכתבו ״ר׳ אליעזר אומר״.

והדברים גם מוכיחין על עצמן שהדברים במס׳ ידים אינם להודיע מחלוקת ר׳ אליעזר וחכמים, כי אם להודיע רק זאת שבו ביום הוצע הדבר והכריעו שלא כר׳ אליעזר.

שאם היו הדברים במס׳ ידים רק להודיע מחלוקת ר׳ אליעזר וחכמים הי' צריך לבוא טעמו של ר׳ אליעזר כמו שבא במס׳ זבחים פרק א׳: כל הזבחים וכו׳ חוץ מן הפסח ומן החטאת וכו׳ ר׳ אליעזר אומר אף האשם וכו׳ אמר ר׳ אליעזר החטאת באה על חטא והאשם בא על חטא מה חטאת פסולה, שלא לשמה אף האשם פסול שלא לשמה״.

אבל במס׳ ידים לא בא מזה דבר, לפי שלא נסדר שם מחלוקת ר׳ אליעזר וחכמים, אשר לא היתה כלל בו ביום, ור׳ אליעזר גם לא הי׳ שם.

כל מה שבא הוא שגם זה הוצע בבית הוועד בו ביום(כה) ונמנו וגמרו כרבן גמליאל וחביריו החולקים על ר׳ אליעזר, שכן היתה קבלתם.

וכל הדברים יתאימו יחד ויגידו לנו את הדברים כמו שהם כי מזמן רב לפני המעשים עם ר׳ יהושע כבר לא היתה שם אסיפת כל זקני ראשי הוועד.

וכבר הי׳ הדבר כן מאז שבו מרומא, ועל כן נקבצו ובאו דברים רבים ומחלקאות שונות בין ר' אליעזר לבין רבן גמליאל ור' יהושע ויתר חביריהם אשר נשארו בבית הוועד.

ומפני שלא הי׳ זה באסיפת כל זקני חכמי הוועד כולם עשה ר׳ אליעזר כדעתו.

ובהאסף עתה הוועד כלו בפעם הראשונה אחרי דברי המחלקאות ההם, הוצעו כל הדברים האלה לפניהם.

וכן בא שם בעדיות פרק ז׳ משנה ז׳ ״הם העידו (ר׳ יהושע ור׳ פפייס) שמעברין את השנה בכל אדר שהיו אומרים עד הפורים״.

ור׳ יהושע הלא בודאי הי׳ גם לפני זה בבית הוועד אבל אז לא הי׳ מקום לעדות ולהכרעה לפי שלא היו שם רוב זקני הוועד.

ומפורש כאן שבאה עדותם מפני שלפני זה הי׳ שם מחלוקת בזה שנמצאו שם אומרים ״עד הפורים״.

וראוי לנו להעיר בזה על דבר גדול בנוגע לעדות בכלל.

כי אך אז הועילה העדות, אם באה להשלים דברי הרוב ולסייע לדבריהם אז הועילה העדות, להכריע הדבר כסוף הכרעתה, אבל לא זולת זה.

והנה דברי העדיות של בו ביום יותחלו בריש פרק ו׳ בזה:



הערה (כה): וכבר נתבאר בפרק ה׳ (עמוד 221‬) כי על כן לא בא זה במס׳ עדיות מפני שמן בו ביום לא בא במס׳ עדיות כי אם עדיות בלבד, והן הדברים מפרק ו׳ ולהלן.