210
דור ימי יבנה
"מר׳ יוסי הכהן לבד באה הלכה במשנה; לר׳ אלעזר בן ערך באות איזה
הלכות בברייתא, לר׳ שמעון בן נתנאל אין זכר להלכה לא במשנה ולא בברייתא.״
והדברים מר׳ אלעזר בן ערך בברייתות גם הם אינם מחלוקת עם חביריו.
וההלכה אשר יאמר פראנקעל "כי באה מר׳ יוסי הכהן במשנה" אינה לא מחלוקת בדין, ולא גם דבר הלכה לעצמו,
כי אם שבא ממנו במס׳ עדיות פרק ה׳ משנה ב׳ סיפור דבר מעשה של הוראה:
"העיד ר׳ יוסי הכהן ור׳ זכרי׳ בן הקצב על תינוקת שהורהנה באשקלון ורחקוה בני משפחתה ועדיה מעידים אותה שלא נסתרה ושלא נטמאה אמרו להם חכמים אם מאמינים אתם שהורהנה תאמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה ושלא נטמאה אל תאמינו שהורהנה."
והנה מסרו דבר המעשה וההוראה כמו שהיא.
וכן מר׳ פפייס בא רק עדות ולא נחלק בשום מקום במשנה ומענין הזה הם גם רוב דברי ר' צדוק אשר נמצאו במשנה אשר גם בכלל הנם מעטים מאד, וכן הדבר גם עם ר׳ יהודה בן בתירא הראשון.
ועל כן כאשר נדבר על המשנה בכלל ועל דור ההוא בפרט בנוגע לדבריהם, בנוגע להלכה ובנוגע להמחלקאות, ומעשי ההוראה הכללית, וכאשר נרצה לדבר בדברים כללים על דבר מעשיהם אז, בנוגע להאישים הפרטים אשר באו דבריהם בכל זה לפנינו,
אז אין כל דברינו יכולים להיות כי אם על רבן גמליאל ר׳ יהושע ור׳ אליעזר, דהיינו הנשיא האב בית דין וחכם הוועד.
ומבלי לדעת ומבלי להרגיש בדברים פשוטים וברורים כאלה יבואו החוקרים האלה ויאמרו לנו כלשונו של פראנקעל:
"כי בדור רבן גמליאל העבירו הלימוד למסילה לא נודעה מקדם והיתה הרשות ביד כל אחד מהחכמים לעמוד על סברתו.
אבל הלא גם מבלי לדעת ענין דבריהם ומבלי לדעת את כל המעשים עצמם אשר הנם להיפך מזה ככל אשר יבואר,
הנה גם בידיעה קצרה של הדור עצמו די לדעת כי הדבר לגמרי להיפך ומתוך זה עצמו נוכל לדעת זה,
שהרי בכל אשר ידענו מדבר בן־עזאי במשנת זבחים פרק א׳ משנה ג׳ שהי׳ גם אז מספר מלא בבית הוועד מגדולי חכמי התורה:
"אמר ר"ש בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את ר׳ אלעזר בן עזריה בישיבה שכל הזבחים" וכו׳.
ובכל אשר ידענו כי בימים ההם כבר נתפרסמו מפורש שמות החולקים גם אם היו יחידים,
בכל זה אין לנו ברוב הדברים גם כל גילוי דעת מיוחדת לעצמם כי אם מהשלשה אשר שמשו עתה תחת הזוגות בימים הראשונים,
היינו רק מהנשיא האב בית דין וחכם הוועד.
האם אפשר שיהי׳ לנו ראי׳ יותר ברורה ועדות יותר גדולה לדעת כל דבר מעשי הדור ההוא כי נשמרו מכל משמר ממסילות חדשות, וגם בעיקרו של דבר
