הגזרות בימי אספסינוס
סז
ונבאר את כל הדברים האלה על ענינם ויתברר לנו על ידי זה גם כל מעמד הדברים בימים הנוראים מיד אחר החרבן טרם שקטה הארץ כמעט.
במשנה גיטין ד' נ"ה נאמר:
"לא היו סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה, מהרוגי מלחמה ואילך יש בה (ביהודה) סיקריקון, כיצד (יש סיקריקון מהרוגי מלחמה ואילך) לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל, מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון מקחו קיים.״
ובגמ' מיד אחר המשנה בא:
"השתא בהרוגי מלחמה לא היו בה סיקריקון מהרוגי מלחמה ואילך יש בה סיקריקון אמר רב יהודה לא דנו בה דין סיקריקון קאמר, דאמר רב אסי שלשה גזרות גזרו גזרתא קמייתא כל דלא קטיל לקטלוהו מציעתא כל דקטיל לייתי ארבע זוזי בתרייתא כל דקטיל לקטלוהו, הלכך קמייתא ומציעתא כיון דקטלי אגב אונסיה גמר ומקני בתרייתא אמר האידנא לשקול למחר תבענא ליה לדינא.״
ומפני שהי׳ חסר הביאור כי על הרוגי מלחמה באה פקודה מיוחדת מאת הקיסר, ואין זה ענין כלל לא לכל דלא קטיל לקטלוהו ולא לכל דבר גזלנים פרטים לוקחי שדות ישראל בחזקה אשר רבו אז מאד,
על כן נתחברו יחד דברי רב יהודה ודברי רב אסי כאלו רב אסי גם הוא ילכו דבריו על דבר הרוגי מלחמה, וכאלו הנם שייכים לדברי רב יהודה ומבארים אותם.
אבל כל זה רק דבר פלא ורבותינו עצמם גם הם הרגישו כי הדבר נסתר מכל צד.
א) ורבינו הרשב״א ז"ל כתב שם בחידושיו "לא היו סיקריקון ביהודה בהרוגי
מלחמה ופירוש רש״י ז"ל בגמ׳ לא היו דנין דין סיקריקון דאגב אונסייהו גמרי
ומקני אבל מהרוגי מלחמה ואילך יש בה דין סיקריקון דלא גמרי ומקני ומימר
אמרי לישקול השתא וכו׳ ואף על גב דקיי"ל כרב הונא דאמר תלוהו וזבין וכו
אבל הכא דבלא כסף, דסיקריקון בלא דמי הוא דשקיל לא גמר ומקני דתלוהו
ויהיב אין מתנתו מתנה ומיהו בהרוגי מלחמה אף על גב דלא יהיב דמי אין בו
דין סיקריקון, דאגב אונסייהו גמרי ומקני הואיל והפקירה אותם המלכות להריגה
ואינם מקוים לשוב לנחלתם עוד.״
והנה תלה רבינו דין של הרוגי מלחמה בדין דאגב אונסייהו גמרי ומקני האמור בדברי רב אסי.
אבל הרשב"א עצמו הרגיש כי לפי זה יהיו דברי התוספתא והירושלמי נגד זה.
שהרי לפי דברי הרשב״א, וכמו שהבין שכן הם גם דברי רש"י, יהיו דברי רישא דמתניתין בדין הרוגי מלחמה מדינא, ולא הי׳ בזה שום תקנה, שהרי לפי פירוש זה נאמרו על זה דברי רב אסי "אגב אונסייהו גמרי ומקני".
אבל הנה הדבר מפורש בתוספתא דגם רישא דמתניתן אינה כי אם מתקנות העולם דאיירי ביה כולה פירקין, ולא מדינא, ולשון התוספתא:
"ארץ יהודה אין בה משום סיקריקון "משום ישוב המדינה" במה דברים אמורים בהרוגים שנהרגו לפני המלחמה ובשעת המלחמה״ וכו׳.
