תוספתא/גיטין/ג

הלכה א

המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני ומת צריך ליטול רשות מן היורשין אלו הן היורשין רבי אומר כל שירשו ר' אליעזר בן יעקב אומר המלוה מעות את הכהן ואת הלוי בפני ב"ד ומתו מפריש עליהן ברשות אותו שבט המלוה מעות את העני ומת מפריש עליהם ברשות כל עניים ר' אחא אומר ברשות [עניי ישראל].

הלכה ב

המלוה מעות את העני והעשיר אין מפרישין שאין מפרישין על האבוד זכה עני במה שבידו המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני [מפריש] עליהן כשער הזול [ואין שמיטה משמטתו אם רצה לחזור לא יחזור אם נתיאשו מהן אין מפרישין עליהן] שאין מפרישין על האבוד.

הלכה ג

האומר הילך מנה ותן לפלוני בן לוי מחלקו אם רצה לחזור לא יחזור [קח מנה זו] מדמי מעשר שיש לך בידי והילך דמיו [הרי זה אינו חושש] לתרומת מעשר כור מעשר יש לך בידי והלך ונתנו לאחר אין לו עליו אלא תרעומת.

הלכה ד

[הניח] פירות להיות מפריש עליהן [תרומה] ומעשרות מעות להיות מפריש עליהן מעשר שני מפריש עליהן בחזקת שהן קיימים ואינו חושש שמא הרקיבה [תבואה] ושמא החמיץ [יין] ושמא החלידו [מעות] הלך ומצאן שירקיבו ושהחמיץ ושהחלידו ה"ז חושש לתבואה כדי שתרקב וליין כדי שיחמיץ ולמעות כדי [שיחליד] אבדו ה"ז חושש מעת לעת דברי ר' אליעזר ר' יהודה אומר בשלשה פרקים בודקין את היין.

הלכה ה

קידם אצל אשתו או ששלח אצלה שליח [אמר] לה גט ששלחתי לך אי אפשי [שתתגרשי] בו [ה"ז] בטל בראשונה היה עושה ב"ד במקום אחר ומבטלו [אם] בטלו מבוטל [מבטלו] דברי רבי רשב"ג אומר אין יכול לבטלו [ולהוסיף על תנאו].

הלכה ו

אמר לשנים תנו גט לאשתי יכול [לחזור בו ולבטלו] זה שלא בפני זה [דברי רבי] רשב"ג אינו יכול [לבטלו] אלא זה בפני זה [אם אמר לזה בפ"ע ולזה בפ"ע יכול לבטלו אפילו זה שלא בפני זה].

הלכה ז

עבד שנשבה ופדאוהו לשם עבד ישתעבד ורבו נותן דמיו לשם בן חורין לא ישתעבד ואין רבו נותן דמיו ר' שמעון בן גמליאל אומר בין כך ובין כך ישתעבד ורבו נותן דמיו כשם שמצווין ישראל לפדות בני חורין כך מצווים לפדות [עבדיהן].

הלכה ח

איזהו נדר שצריך חקירת חכם אמר קונם אם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי שהכתה את בני [נודע] שלא הכתו [ונודע שלא] גנבה ר' אליעזר אומר אף בזה לא יחזיר מפני תיקון העולם בד"א בזמן שנדר ואח"כ גרש אבל גרש ואח"כ נדר מותר נדר לגרש ונמלך מותר נדר בנזיר [בקרבן] ובשבועה מותר.

הלכה ט

מפני מה אמרו המוציא [את] אשתו משום שם רע לא יחזיר שהמוציא [את] אשתו משום שם רע ונשאת לאחר וילדה ואח"כ נמצאו דברים בדאים אמר אילו הייתי יודע שהדברים בדאין אפילו נתנו לי מאה מנה לא הייתי מגרשה נמצא גט [פסול] והולד ממזר ומפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר שהמוציא [את] אשתו משום נדר ונשאת לאחר וילדה ואח"כ נמצא נדר בטל [אמר] אילו הייתי יודע שהנדר בטל אפי' נתנו לי מאה מנה לא הייתי מגרשה נמצא גט פסול והולד ממזר.

הלכה י

ר' אלעזר בר' יוסי אומר מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות אומרין לה הוי יודעת שהמוציא את אשתו משום שם רע אין יכולה היא שתחזור מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום נדר לא יחזיר שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בנדרים אומרים לה הוי יודעת שהמוציא את אשתו משום נדר אין יכולה היא שתחזור.

הלכה יא

המוציא את אשתו משום איילונית ונשאת לאחר והיו לה בנים והיא תובעת כתובתה מן הראשון משום ר' יהודה בן בתירה אמרו אומרים לה שתיקותיך [יפה] מדבוריך ר' אליעזר בר' יוסי אומר משום איילונית נותנים לה כתובתה בחזקת שהיא כשרה.

הלכה יב

אין מבליעין דנרי זהב במלחמה מפני סכנות נפשות רשב"ג אומר אין מבריחין את השבויין מפני [תקון שבויים] בראשונה היו אומרים המטמא [והמדמע] חזרו לומר אף [המנסך] בשוגג פטור במזיד חייב [מפני תקון העולם].

הלכה יג

כהנים שפגלו במקדש שוגגין פטורין מזידין חייבין מפני תקון העולם שליח ב"ד שהכה ברשות ב"ד והזיק בשוגג פטור במזיד חייב מפני תקון העולם רופא אומן שריפא ברשות ב"ד והזיק בשוגג פטור במזיד חייב מפני תקון העולם המחתך את העובר במעי אשה ברשות ב"ד והזיק בשוגג פטור במזיד חייב מפני תקון העולם.

הלכה יד

ארץ יהודה אין בה משום סקריקין מפני ישוב המדינה בד"א בהרוגין שנהרגו לפני [מלחמה ובשעת מלחמה] אבל הרוגין שנהרגו מן המלחמה ואילך יש בו משום סקריקין גליל לעולם יש בה משום סקריקין.

הלכה טו

הלוקח מן הסקריקין וחזר ולקח מבעה"ב מקחו קיים מבעה"ב וחזר ולקח מסקריקין מקחו בטל ואם עשה לו בעה"ב אחריות מקחו קיים זו משנה ראשונה ב"ד שאחריהן אמרו הלוקח מן הסקריקין נותן לבעלים רביע [רביע בקרקעות רביע במעות] ויד בעלים על העליונה אם יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם רבי הושיב בית דינו [שם] שאם שהתה בפני סקריקין שנים עשר חדש כל הקודם [ליקח] נותן לבעלים רביע רביע [בקרקעות] רביע במעות יד בעלים על העליונה אם יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם.

הלכה טז

האריסין והחבורות והאפטרופסין אין בהם משום סקריקין [היורד לשם חוב לשם] אנפרות אין בהם משום סקריקין [אנפרות] עצמה ממתנת לבעלים [כל] שנים עשר חדש.

הלכה יז

ר' שמעון בן אלעזר אומר [הלוקח] מן האשה [בכתובתה] וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל אם עשתה לו אשה אחריות בכתובתה מקחה קיים הפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין אבל לא בקרקעות רשב"ג אומר לא אמרו פעוטות אלא בהווה עני שנוטל בידו ומשליך אחת אחת מה שתחתיו גזל גמור.

הלכה יח

עיר שיש בה ישראל ועובדי כוכבים הפרנסין גובין מישראל ומעובדי כוכבים מפני דרכי שלום ומפרנסין עניי עובדי כוכבים [ועניי] ישראל מפני דרכי שלום [מספידין] וקוברין מתי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום [מנחמין] אבילי עובדי כוכבים מפני דרכי שלום.