למחנה כיון שיצאו חוץ למחנה א"ל אהרן אמור לי מה אמר לך הקב"ה א"ל משה עד שנגיע לאותו ההר באותה שעה אמר משה לישראל שבו כאן עד שנחזור אליכם ואני ואהרן ואלעזר נעלו[1] לראש ההר ונשמע ונרד והיו עולים בשלשתן והיה מבקש משה לומר לאהרן ולא היה יודע כיצד יאמר לו א"ל משה אהרן אחי שמא פקדון נתן לך הק"בה א"ל הן א"ל מה א"ל נתן לי מזבח ושלחן שעליו לחם הפני' א"ל משה שמא כל מה שהפקיד בידך עכשיו הוא מבקש ממך א"ל ומה א"ל נר הפקד אצלך א"ל אהרן לא נר אחד נתן לי אלא כל אותם שבעה והרי הם דולקים באוהל מועד והיה מבקש משה להרגישו על נפשו שהיא משולה בנר שנאמר נר ה' נשמת אדם[2] כיון שראה משה שאין אהרן מרגיש בדבר א"ל באמת קראך חסיד שנאמר וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך[3] מיד נפתחת המערה לפני ה'[4] א"ל משה אהרן אחי הכנס במערה זו א"ל אהרן הן והיה משה רוצה להפשיט את אהרן מבגדי כהונה שעליו ולא ידע היאך יאמר לו א"ל אהרן אחי למערה שאנו נכנסים לתוכה אין ראוי להכנס שם בגדי כהונ' שעליך שמא יטמאו והמערה נאה מאד שמא מקברים ראשונים היו בה אלא רצוני שתתן אותם לאלעזר וימתין לנו עד שנצא א"ל אהרן יפה דברת מיד הפשיט משה את אהרן את בגדיו איפשר לומר כיון שהפשיטו בגדיו מת ערום ונקבר ערום ח"ו אלא כל כהן גדול לובש ח' בגדי כהונה וכהן הדיוט לובש ד' אהרן ח' ואלעזר ד' נטל משה ד' מאהרן והלבישם לאלעזר ונעשה כהן גדול ונשתיירו על אהרן ד' אמרו לאלעזר המתין לנו כאן עד שנצא נכנסו וראו מטה מוצעת ושלחן ערוך ומנור' דולקת ומלאכי השרת עומדים עליה א"ל אהרן למש' אחי עד מתי תסתר ממני הדבור שאמר לך הקב"ה ואתה יודע כשדבר עמך בראשונה והוא בפיו העד עלי וראך ושמח בלבו[5] ועכשיו למה תסתר ממני הדבור שאמר לך הק"בה אפילו אם הוא דבר מיתה הריני מקבל עלי בסבר פנים יפות א"ל והואיל והזכרת דבר מיתה בפיך דבר מיתה הוא והוא הדבר שאמר לי ואני יראתי להודיעך ועתה ראה מיתתך שאינה כמעשה בשר ודם ולא עוד אלא שמלאכי השרת באו לסלקך א"ל אהרן משה אחי למה לא אמרת בפני אמי ואשתי ובני א"ל משה אחי אין אתה יודע שזה מ' שנה שעשית את העגל והיית חייב כלייה במיתה אלא שעמדתי בתפלה ותחנונים לפני המקום ב"ה והצלתי אותך מהמיתה שנאמר ובאהרן התאנף
עמוד:Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.I.pdf/141
הדף הזה לא עבר הגהה
