ברכה על המוגמר
אין בפי די מלים ואין בעטי די דיו להביע את רגשי לבבי לה' אלהי חסדי אשר נתן לי כח ועצמה לעמוד ולשרת לפני מלכי רבנן ולקבצם כולם אל מקום אחד, כי מי אנכי כי באתי עד הלום, לבא על המוגמר ולראות היכל תפארה כזו ,היכל אשר יכיל בקרבו מאה וששים ועוד תולדות תנאים הנזכרים במשנה, וכמה מהם אשר יכילו ספר שלום בפ"ע כמו רבן גמליאל, רבי וכדומה, והמה לערך מאה וחמשים״ ושתי מאות וששים ועוד תנאים הנזכרים בברייתא ותוספתא, ושלשה אלפים וארבע מאות אמוראים הנזכרים בתלמוד בבלי וירושלמי ומדרשים.
בהביטי על אלה אומר בשמחה רבה מי ילד לי את כל אלה, וכאשר אמרתי בהקדמתי כי דבר גדול כזו צורך לקיבוץ חכמים הרבה, אבל איש אחד אם יעמוס עליו העבודה הקשה הזאת נבול יבול, אך ה' הנותן ליעף כח חזקני ואמצני לעמוד לשרת לפניו כהיום הזה.
ובגמרי את ספרי הגדול הזה ישבתי משומם ודואג מאין יבא עזרי להוציא לאור ספר אשר כרוך אחריו הוצאות גדולות מאוד, והנה הקרה ה' לפני האנשים היקרים והנכבדים, הוא האיש היקר מאוד נעלה מר חיים דוב גינזבורג בעל בית דפוס הגדול המוציא לאור העיתון היומי המפורסם בשם "אידישר עקספרעסס" ובן משק ביתו אשר כל בית דפוסו נחתכים על פיו הוא החכם נאמן רוח מר דובער ווערבע נ"י והמה הקילו מעלי בכל מילי דמיטב ופתחו לפני את בית דפוסם והשתדלו בכל כחם ליפותו ולשכללו בכל מיני יופי והדר, ולכן אומר ינוחו ברכות על ראשם ולכל העוסקים בספרי, ואומר הברכה יהא רעוא דתזרע ולא תחצד, תעייל ולא תיפוק, תיפוק ולא תעייל, ליחרוב ביתך וליתוב אושפיזך, לבלבל פתורך, ולא תחזי שתא חדתא (מו"ק ט:), וה' ישפיע ברכתו עליכם ממעל ובכל אשר תפנו תצליחו.
