עמוד:Aaron Hyman. Toldoth Tannaim veAmoraim. III. 1910.pdf/383

‫‪1216‬‬

ר' שמעון בן שקפא — ר' שמעון בן תחליפא

‫ שמעון בן שטח (ובויק״ר פ"לה בימי שמעון בן שטח ושלמצה המלכה) ירדו גשמים בלילי רביעיות ובלילי שבתות עד שנעשו חטים ככליות ושעורים כגרעיני זתים, ועדשים כדנרי זהב וצררו מהן דוגמא לדורות להודיע כמה החטא גורם.

ואז תיקן תקנות גדולות ונכבדות כשבת יד: שמעון בן שטח תיקן כתובה לאשה (וכמפורש כתובות פב: שתיקן שיהא כותב לה כל נכסי אחראין לכתובתה).

וגזר טומאה על כלי מתכות וכדאמרי שם טז: שפ״א עשתה שלציון המלכה (היא אחותו) משתה לבנה ונטמאו כל כליה ושברתן — ואמרו חכמים יחזרו לטומאתן ישנה.

‫וכן יסופר עליו סנהדרין פ״ו מ״ו שתלה שמונים נשים (מכשפות) באשקלון, ויסופר המעשה באריכות בירושלמי‬ ‫חנינה פ״ב ה״ה וסנהדרין פ״ו ה״ו וכן‬ ‫מובא ברש״י סנהדרין מד‪ :‬ואף שאין‬ ‫דנין שנים כיום אחד אבל השעה היתד‪.‬‬ ‫צריכה לכך‪.‬‬ ‫ובימיו היד‪ .‬החסיד הגדול חוני המענל‬ ‫בתעגית פ״ג מ״ח ששלח לו שמעון ב״ש‬ ‫אלמלא חוגי אתה גוזרגי עליך גדויאבל‬ ‫מה אעשר‪ .‬לך שאתה מתחטא לפגי‬ ‫המקום ועושה לך רצוגך — ועליך הכתוב‬ ‫אומר ישמח אביך וכוי‪,‬‬ ‫וברומי היה אז החכם תודום איש רומי‬ ‫כברכות יט‪ ,‬ששלח לו שמעון בן שטח‬ ‫אלמלא תודוס אתת גוזרגי עליך גדוי‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫ונשאר לנו ממנו מאמרו היקר אבות‬ ‫פ״א מ״ט שאמר הוי מרבה לחקור את‬ ‫העדימ והוי זהיר בדבריך שמא מתובמ‬ ‫ילמדו לשקר‪.‬‬ ‫ומכות ז‪ .‬ר׳ יהודה בן דוסתאי אומר‬ ‫משמו שאם ברח )המצח( מארץ לחו״ל‬ ‫אין םותרין את דינו‪ ,‬מחוץ לארץ לארץ‬ ‫םותרין י את דינו מפני זכותה של א״י‪,‬‬

‫)אך גרסת דק״ס יותר נכונד‪ .‬שגורס דיסתאי כרי‬ ‫יהודה אומד משוס ר׳ שמעון(‪.‬‬

‫יתלטיריי הייתר גדילים היי שמעיה‬ ‫ואבטליין שקבלי ממגי התירה כאבות‬ ‫פ״א מ״י‪.‬‬ ‫יכפי הגדאה גפטר קידם אחותי כידיע‬ ‫שהלל געשה גשיא ק׳ שגה בפגי הבית‬ ‫והיה אז בן שםוגים שנה‪ ,‬וכשהיה בן‬ ‫ארבעים למד לפגי שמעיה יאבטליין‬ ‫הייגי מן קמי שגה בפגי הבית‪ ,‬יביוזיפוס‬ ‫מובא שפומפייס לכד את ירישלים מיד‬ ‫אריםטיבליס בן יגאי ושלמונץ בשנת ‪63‬‬ ‫לפגי מספר העמים הייגי קלג בפגי הבית‪,‬‬ ‫יאריםטיבלים מלך ג' שגים ימחצה א״ב‬ ‫גפטרה שלמיגין בשגת קלז בפגי הבית‪,‬‬ ‫יבשנת קם' כבר היי שמעיה יאבטליין‬ ‫ראשי הסנהדרין א״ב כבר נפטר שמעין‬ ‫בן שטח לערך בשנת קמא בפני הבית‬ ‫הייני ד׳ שנים לפני אחיתי שמלכה ט׳‬ ‫שנים‪ ,‬יזה בריר‪.‬‬ ‫ובמשא א״י צד כט‪ .‬יאמר שבימי‬ ‫מלחמת הורקנוס ואריםטובלום היה אז‬ ‫שמעון בייש הנשיא והוא שננה‪,‬‬ ‫מבניו וב״ב לא מצינו כשום מקום שום‬ ‫דבר חוץ מה שמובא ברש״י סנהדרין‬ ‫מד‪ :‬ד״ה דבעיא מיבםא כשתלה שמעון‬ ‫ב״ש השמונים מכשפות באשקלון נתקנאו‬ ‫קרוביהם ובאו שנים מהם והעידו על‬ ‫בנו של שמעון בייש שתייב מיתה יננמר‬ ‫דינו‪ ,‬וכשיצא ליסקל אמר אם יש כי עון‬ ‫זה לא תהא מיתתי כפרה‪ ,‬ואם אינו כן‬ ‫— קולר תלוי בצואר עדים‪ ,‬ושמעו אלו‬ ‫יחזרו בהם ונהנו טעם לדבריהם שמחמת‬ ‫קנאת הנשים עשו כן‪ ,‬ואעפ״כ לא נפטר‪,‬‬ ‫ולא נמצא כל המעשה בירושלמי חגיגה‬ ‫פ״ב ה״ב‪,.‬‬ ‫‫

ר' שמעון בן שקפא.

נזכר קה״ר פ״א רפ״יא ר׳ יודן בשמו.

ר׳ שמעון בן תחליפא.

נזכר כתובות קיא: אמר קלח של‬ ‫

כרוב‬