ורבה בר ירמיה אר"ח בר גיורא, ולא שר' אסי אמר בשמו.
רבה בר כהנא
נזכר איכ"ר בסוף הפתיחתות, ונראה ששם הכונה ר' אבא בר כהנא, ובנזיר מב. לגרסת התוס' שם רבה בר רב כהנא, אבל בגמרא איתא רבה אמר ר"ה, וכן משמע שם בגמרא דאמר רב יוסף אח"כ דאר"ה.
רבה (או רבא) בר ליואי
בפסחים מ:, ע"ז סה: אותיב לרבא ורבא התבייש וחזר בו.
ואמרו פסחים קי. שרבא בר ליואי איתזק (ששתה זוגות) ואמר רבא שזה יען דאותבן בפירקא הוה.
ויש לנו ממנו ב' הלכות ביבמות יב: אמר רבה בר ליואי גבול יש לה קודם הזמן הזה אינה מתבערת וכו', ונדה מו: אמר, בעלה מפר לה כל שעה ושעה.
רבה בר לימא
בר"ה ד., מגילה יג: אמר משמיה דרב, וביוחסין מביא ר' אבא בר לימא.
רבה בר מחסיא
ערך רבא בר מחסיא.
רבה (או רבא) בר מרי
כפי הנראה היה בר א"י, ואפשר שזכה עוד לראות את ר' יוחנן כמו"ק כח:, סנהדרין קא. שאמר הכי א"ר יוחנן.
וכן ברכות מב: מד. אמר רבה ב"מ ארי"בל.
וביומא עח. יספר מטפחת היה לרי"בל וכו'.
ובסוכה לב: תני משום רי"בז שתי תמרות יש בגיא בן הינם וכו'.
וכן מצינו תמיד הלשון אמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי כיומא פו:, סנהדרין ק., זבחים צ:.
ואח"כ ירד לבבל כיומא עח. כי אתא רבה בר מרי וכו'.
ורבא קבל ממנו הרבה כמו"ק כח: ששאלו רבא כתיב בצדקיהו בשלום תמות וכו'.
וביבמות סב: שאלו רבא מנא הא מלתא דאמור רבנן בני בנים הרי הן כבנים.
ושם סג: שאלו כתיב וכו'.
וב"ק צב. צב: צג. שאלו רבא מנא הא מלתא דאמרי אינשי והוא השיב לו מקור מפסוק או ממשנה וברייתא.
וכן סנהדרין קג: שאלו רבא מפני מה לא מנו את יהויקים.
ושם קא. שאלו ר' אבא כתיב כל המחלה – א"ל הכי א"ר יוחנן.
ורב דימי כשבא לבבל הביא מדרשותיו בסנהדרין ק. שא"ל רב דימי לאביי הכי אמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנא'.
ובעירובין פו. דרש רבא ב"מ ישב עולם וכו'.
וכולם המה באגדה חוץ מזבחים צ: שאמר חטאת ע"ז חסר א' לחטת כתיב.
רבה בר מריון
בעירובין יט. תנא רבה בר מריון ברבי רבן יוחנן ב"ז (ברייתא שסידר בב"המד, רש"י), ובסוכה לב: המאמר תני רבה בר מרי משום רי"בז.
רבה (או רבא) בר מתנה
היה תלמידו דרבה ורב ששת כפסחים לד. אביי בר אבין ור"ח בר אבין תנו תרומות בי רבה פגע בהו רבא בר מתנה א"ל מאי אמריתו בתרומות דבי מר (רבה). א"ל הכי אמר רבה, והקשה להם א"ל מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב ששת, ובשבת כא. תני רמי בר חמא – ת"ש דתני רבה בר מתנה.
