וכן מצינו פלוגתתם בירושלמי ברכות רפ"ב, מגילה פ"ב ה"ב, עירובין פ"א ה"ו בשם אבא בר ר"ה (או הונא) ורב חסדא, וידוע שרבה הוא בירושלמי אבא כתרומות פ"א ה"ד אבא בר"ה אמר שהוי אל יתפלל, והוא בעירובין סד: בשם רבה בר"ה.
והיה עניו מאוד עד שגם לקטנים ממנו היה קורא רבינו כידוע שרבא בר ר"נ היה קטן ממנו כמנחות מא. שרבה בר"ה איקלע לבי רבא בר"נ חזייה דהוה מיכסי טלית כפולה – א"ל לאו היינו כנף – מי סברת חובת גברא הוא חובת טלית הוא זיל רמי לה.
וכן חולין קיא: שאיקלע לבי רבה בר"נ ומצא בביתו כבר דהוה בליעה דמא בסמפון והורה להם איך לעשות. וגם לפי סדר הזמנים היה רבה בר"ה גדול ממנו בשנים, אעפ"כ מצינו יבמות כה. כששלח לו איזה דין לברר שלח לו בלשון ילמדנו רבינו, ואפשר שנהג בו כבוד יען שקללו כב"מ קח..
וכן אמרו קידושין ל. שלא היה טועם אומצא עד דמייתי לינוקא לבית מדרשא.
ולא על חנם בקש רבא שיגיע למדרגת ענותנותיה דרבה בר"ה, ולא היה יכול להגיע כמו"ק כח..
משאר חבריו מצינו את רבה כחולין עו. ששניהם חולקים איך אמר ר' אסי (ושם איתא רב אשי והוא ט"ס).
וכן ר' אבא כדמצינו ששניהם קבלו זה מזה כר"ה פ"ד ה"ו ושקלים ספ"ו אמר ר' אבא בשמו, ובגיטין פ"ז ה"ו אמר בשם ר' אבא.
וכן רמי בר שמואל ורב יצחק בריה דרב יהודה כנדה יז:.
תלמידים לא מצינו לו הרבה יען שכולם היו נחשבין לתלמידי דר"ח ומצינו אך רב אויא סבא (או רב ייבא סבא) בעי מיניה כחולין קכד:.
ולוי בריה דר"ה בר חייא כשבת נא.
וכן מצינו אותו עם אביי כב"מ לב. שהקשה לרבה בר"ה.
ומה שמצינו פסחים נא. כי אתא רבב"ח עול לגביה רב עוירא סבא ורבה בר"ה – אתו וא"ל לאביי הוא ט"ס, וגרסת מהרש"ל אמרו לאבוה, אך בדק"ס הגרסא יותר נכונה שתחת רבה בר"ה גורס רבה בר רב חנן וזה אמת.
ממקראיו הפרטים וב"ב מצינו שהיה עשיר כב"מ קח. שהיה לו יערות דאמרו שם שרבה בר"נ הוה קאזיל בארבא חזא ההוא אבא (יער) דקאי אגודא דנהרא א"ל דמאן, א"ל דרבה בר"ה – א"ל קוצו קוצו, אתא רבה בר"ה אשכחיה דקייץ (האלנות שאצל הנהר) אמר מאן קצייה תקוץ ענפיה, אמרי כולהו שני דרבה בר"ה לא אקיים ליה זרעא לרבה בר"נ.
ומבניו מצינו את רבא בריה כחולין עו., ואפשר שהוא בנו אבא הנזכר סוטה מט. כידוע שרבא הוא אבא.
ובגיטין לו. שלא היה חותם שמו אך היה צייר מכותא (וילון ספינה).
ופטירתו מצינו מו"ק כה: כי נח נפשיה דרבה בר"ה ורב המנונא, אסקינהו להתם (א"י) כי מטו אגישרא קמו גמלי (שלא ידעו מי יעבור ראשונה) א"ל ההוא טייעא מאי האי? א"ל, רבנן דקא עבדי יקרא אהדדי – אמר, דינא הוא דרבה בר"ה ליעול ברישא חליף גמליה דרבה בר"ה,, נתור כביה ושניה דההוא טייעא, פתח עליה ההוא ינוקא גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות, קאת וקפוד הוכפלו לראות בשוד ושבר הבא משנער קצף על עולמו וחמס ממנו נפשות ושמח בהם ככלה חדשה רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק.
ומה שכתב רש"י שם ד"ה ספר שרבה היה בן ר"ה ראש גולה, אין זה מרש"י
