בן אחיו תלמידו ישב לפניו בעודו נער קטן כברכות מח., פסחים קטו:, ואביי נפטר תרמ"ט לשטרות כדמובא באגרת דרב שרירא גאון ח"ג פ"ג, אם כן לפי זה שאביי חי ששים שנה נולד תקפ"ט היינו ב' שנים קודם רבה ודודו רבה?
ב) מפורש שרבה שקיל וטרי עם עולא עד שקרא לרבה "רבי" כחולין קלא: וידוע שעולא נפטר בחיי ר' אלעזר כמפורש כתובות קיא., ור"א נפטר בשנה אחת עם ר' יוחנן כמפורש באגרת דרב שרירא גאון ח"ג פ"ב, ור' יוחנן נפטר תק"ץ ולפי חשבון הזה היה רבא אז בן שנה, ואף אם נאמר כאשר בארנו בערכו שר"י נפטר תקצט, גם אז היה רבה אך בן עשר שנים, ועוד מפורש כתובות קיא: ששלחו אחי רבה רבה שיעלה לא"י וא"ת אין לך רב, יש לך רב ומנו ר' יוחנן, ועוד ידוע שרבה היה תלמידו המובהק דר"ה וכאשר נבאר וידוע שר"ה נפטר תר"ח לשטרות א"כ היה אז רבה אך כבן טז שנה? ועוד ידוע שר' זירא היה חבירו ושניהם למדו לפני רב יהודה, ואח"כ עלה ר"ז לא"י ולמד שנים הרבה לפני ר' יוחנן, ולפי החשבון עדיין לא נולד רבה.
אך האמת יורה דרכו כדעת הגאון בעל דוה"ר ח"ב ריט. שטעות קטן נפל בספרים וצ"ל שרבה חיה ששים שנה כשנות אביי, וזה שאמרו ר"ה יח. אף ששניהם היו מבית עלי שמתים בקוצר ימים אך רבה ע"י שלמד תורה חי ששים שנה, ואביי עסק בתורה וגם בג"ח וחי גם כן ששים שנה.
ונשתבש מאת המעתיקים הראשונים שחשבו שאביי שעסק בתורה ובג"ח חי ששים שנה ורבה שעסק אך בתורה חי ארבעים שנה, ולא ראו שאם רבה חי אך מ' שנה א"כ מה הועילה לו עסקו בתורה?
ונראה לי ברור שהאמת כן כי טוב יותר לשבש דברי אגדה מלשבש בכל המקומות שהבאנו לומר שר"י כבר נפטר קודם רבה או שהיה ילד קטן אז ולשבש שלא דיבר עם עולא וכדומה.
ולכן בע"כ צריכים אנו לומר שרבה חי ג"כ ששים שנה וא"כ נולד תק"עא לשטרות, ור' יוחנן שנפטר תקצ"ט היה בפטירתו כבן כ"ח שנה, ולכן שפיר כתבו לו אחיו שיבוא ללמוד תורה מר' יוחנן.
וכפי הנראה עלה לזמן קצר לא"י, וראיה קצת מנדרים נט. שא"ל רב חסדא לרבה מאן ציית לך "ולר' יוחנן רבך".
וכן מצינו רבה אר"י כב"ב עה. (כ"פ) עה:, סנהדרין קד. קד: (י"ג פעמים), ע"ז כז:, מכות טז:.
וכן הוא דעת התוס' ב"ב קנה. ד"ה איתמר.
וזה שמצינו שאמר רבה לאביי כתובות ו: לא כהללו כבבליים שאין בקיאין בהטייה, וזה היה אחר שחזר לבבל, ואפשר שמשם הביא הלכות ר' חייא כמדצינו רבה אמר ר' חייא כשבת קכז., עירובין עח. פח., כתובות פז.
אבל מה שמצינו עירובין נט., גיטין לח: רבה אמר רב זה מה שקבל מרבותיו, ובנדרים עז. רב שרי ליה לרבה נדרא בקיטונא דבי רב, שם צ"ל שרי לרב חננאל כגרסת היוחסין, כי רבה נולד עשרות בשנים אחר פטירת רב.
ורבו המובהק היה רב הונא, בעי מיניה כעירובין יז., ואמר מנחות ל. רב הונא אסברא לי, ובכורות יז. א"ל רב הושעיא לרבה כי עיילת לקמיה דר"ה בעי מיניה.
וכן אמר כי הוינן בי ר"ה כעירובין מ. מ:, רבה אמר רב הונא כנזיר מב:.
והיה גדול כל כך בעיני רב הונא עד שא"ל רב חסדא כמה פעמים פוק עיין
