יושעה בריה דרב חננאל
נזבר מגילה פ"א ה"ט־יא: אמר צריך לכתוב ה' למטה .ובש"ר רפ"כד המאמר ע"ש ר' ששא בנו של ר' אבא.
ישוע
ר' יוחנן ור' ישמעאל בגי יישוע יבמות פ"ז ס"הו.
יוחאי
(יוחא ,דברי הימים א פ"ח־טז)
ר' יעקב בר יוחאי ילמדנו תשא־ד.
ר' שמעון בן יוחאי הנודע.
ובהקדמות הזהר א"ר רחומאי, יוחאי חברינו.
ר' יוחי בר יודן
בפדר"כ לח. ר' יודן בשם ר' יוחי בר' יודן ור' ברכיה בשם ריב"ק .ושם בהערה קמ"ד יאמר שצ"ל בשם ר' יוסי בר יהודה כמו שמובא המאמר ויק"ר פ"יא־ו.
מר יוחנא בריה דרב חנא בר אדא או בר ביזנא
בחולין קלג. שרבא ורב ספרא איקלעו לנביה עביד להו עגלא תילתא ,וזה היה עוד בחיי רב יוסף כמפורש שם.
מר יוחני
במו"ק כד. לגרסת הרי"ף ודק"ם שבעי משמואל. וגרסא שלגו ר' יוחנן .ובע"ז טז: אמר אביי אמר לי מר יהודה דבי מר יוחני טחגי ריחים בערודי.
יוחני בת רטיבי
נזכרה לגגאי בסוטה כב. ופירש"י אלמנה מכשפה היתה והיתה מרמה את הבריות.
ר' יוחנן (תנא)
(יוחנן בן יאשיהו המלך ,דברי הימים פג־טו)
בנזיר סה. דתניא וכמה שיעור תפיסה א"ר יוחנן משום בן עזאי וכו' ופי' התוס' שהוא ר' יוחנן בן נורי. ובל"ם תיבת "בן נורי" הוא ט"ס כי ריב"נ היה קשיש מבן עזאי .ובאמת בכתובות ח. בתוד"ה רב מביאין סתם ר' יוחנן שהוא תנא מנזיר סה. וקרוב לומר שהוא הנזכר גיטין סב. העיד ר' יוםי המשולם משום ר' יוחנן אחיו שאמר משוס ר"א חסמא"
ר' יוחנן
הוא ר' יוחנן אשר זכה עוד לראות את רבינו הקדוש וכל חבריו התנאים בימי עלומיו, הוא ר' יוחנן שקבל מכל גדולי תלמידי דרבינו הקדוש, הוא ר' יוחנן שראה אחרי פטירת ר"י נשיאה איך שירדה כבוד הנשיאות מכמו שהיה הוא ר' יוחנן שיסד ישיבתו הגדולה בטבריא, ואשר היא היתה כמעט הישיבה היחידה בכל א"י, הוא ר' יוחנן שזכה לאריבת ימים עד שגם גדולי דור הרביעי לאמוראים שמשו עוד בישיבתו הגדולה והוא ר' יוחנן אשר התלמוד ירושלמי כאשר בידינו היום הוא כאשר למד בישיבתו הגדולה, ולא בא לסידור כללי כהבבלי, ולכן קבלה נאמנה בידי רבותינו הראשונים שר' יוחנן סידר הירושלמי, וכמו שולח ממרום כאותה שעה שרבנו הקדוש זכה את ישראל במשנתו הסדורה אז נולד הגאוני הזה אשר מסר לנו פירושי המשנה, וכמו רבינו הקדוש שהיה ראש הדור כולו, כן היה ד' יוחנן בימי פעולתו ראש הדור כולו, וכל הלכות דאמוראים בתלמוד ירושלמי המה כמעט כולם מה שקבלו מפי רבם הגדול. ולא לבד הירושלמי אבל גם הבבלי מלא על כל גדותיו מתורתו של רביגו הגדול. ואחרי פטירת רב ושמואל היה הוא ראש הדוד כולו ודבריו היו נחשבו בעיני חכמי בבל כדברי האורים.
והאיש הדגול מרבבה הלזה לא נודע לנו מי היו אבותיו או משפחתו. ומה שמציגו שנקרא בשם "בר נפחא" כב"מ
