יוחנן - א"ר בנימין בר ליואי (וצ"ל לוי) והוא שנתבשל כמאכל בן דרוסאי.
ונזכר בהלכה תרומות רפ"א, פ"ג סה"א, פסחים פ"ב סה"א, סוכה פ"ה ה"א, גיטין פ"ז ה"א.
ובאגדה מצינו דבריו היקרים בפד"כ קלז. שאמר עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות, ובתנחומא וארא-ח אם ילך אדם ויגע בתורה וישב לו אני מראה מעשיו בעולם, ובאס"ר פ"ב-יג, שהש"ר פ"ג"ד, ויק"ר רפ"כח.
האומרים בשמו מצינו ר' אבון כפסחים פ"ז ה"ו, הוריות פ"א ה"ו, ר' הונא בשמו אס"ר פ"ב-יד בעה"ז בזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת אבל לע"ל וכו', ובויק"ר פ"ט-ו המאמר ר' יוסי בשמו, ובמ"ר פ"יג-ב גרס ר' חוניא בשמו, ובשהש"ר ספ"ד נשתבש עוד יותר וקאמר ר' הונא בשם ר' יהושע בר' בנימין ב"ל.
ואפשר שהיה בנו של הדרשן הנודע ר' לוי.
בנימין גנזכייה
בירושלמי ברכות פ"ב ה"ו שנפק ואמר משמיה דרב מותר (לבעול בתולה בשבת) שמע שמואל ואיקפד ומת וקרי עליו ברוך המקום שנגפו, ובנדה סה. מובא המעשה ושם מנימין סקסנאה, וגרסת היוחסין בנימין גנוביא.
בנימין הצדיק (תנא דברייתא)
נזכר ב"ב יא., תניא אמרו עליו על בנימין הצדיק שהיה ממונה על קופה של צדקה פ"א באתה אשה לפניו בשני בצורת א"ל רבי, פרנסני, אמר לה העבודה שאין בקופה של צדקה כלום - עמד ופרנסה משלו, לימים חלה ונטה למות - קרעו לו גז"ד - תנא הוסיפו לו כב' שנה על שנותיו, וקצת משמע שהיה בזמן הבית מדבריו שנשבע "העבודה" ואולי הוא בנימין הממונה על התנורים.
בנימין רעיא
נזכר ברכות מ: שכרך ריפתא ואמר בריך מריה דהאי פיתא אמר רב יצא, ובירושלמי ברכות פ"ו ה"ב חד פרסוי שאל לרב הדין הזה, ובל"ס שבנימין רעיא היה מארץ פרס.
ר' בצלה
נזכר במדבר רבה פ"יב-ח ר' ברכיה בשמו אך צ"ל ר' בצלאל כדמובא המאמר שהש"ר ספ"ג.
ר' בצלאל
בדור רבה רפ"א רבי שאל לר' בצלאל, והגרסא הנכונה כדמובא במ' שמואל הישן פ"כח א"ר שאול לר' בצלאל.
בר אבוה
נזכר ברכות נג: אביי מברך (ברכת מאורי האש) אדבי בר אבוה, וגרסת דק"ס ויוחסין בר חבו והיא הגרסא האמיתית.
בר אביי או אבייה
נזכר פסחים פ"ה ה"ז חד בר אבייה עבר קומי תיבותא, ובתענית ספ"ג ושביעית פ"א ה"ה בר אביי עבר קומי תיבותא וכו', ודעת מבוא הירושלמי שהוא כינוי לשליח ציבור.
בר אבין (או בר אובא)
היה דרשן מפואר עוד בימי רבא כמו"ק כה: רבא כי הוה אתי דיגלת (ופרש"י בע"י כי היה עובר הדקל, ל"א שהיה חדקל גדול ויצא לשטוף) אמר לו לבר אבין קום אימא מלתא קום ואמר באו רוב השלישית במים זכור ורחם תעינו מאחריך כאשה מבעלה אל תזניחנו כאות מי מרה, והאריך ימים עד שגם בימי רב אשי היה הוא וחבירו בר קיפוק הספדנין כדאמרו שם שא"ל רב אשי לבר קיפוק ההוא
