אמר כן רב יוסף, וכל הדברים שמצאו שלא ישרה בעיניהם באמת לא נמצא בספר בן סירא שלנו ולא בשום העתקות מספר הזה.
ואנחנו לרגל מלאכתנו נביא כל המקומות הרבים שהביאו רז"ל בשמו ודרשו בדבריו וחשבוהו כמעט לכתבי הקודש ואמרו בלשון כתוב בספר בן סירא.
בחגיגה יג. אמרו, כתבו בספר בן סירא במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך בל תחקור במה שהרשית התבונן, ובירושלמי שם פ"ב ה"א ר' לעזר בשם בן סירא פליאה ממלך מה תדע, עמוקה משאול מה תחקור, במה שהורשית התבונן, אין לך עסק בנסתרות, ובב"ר פ"ח-כ ר"א בשם ב"ס כגדול ממך אל תדרוש, בחזק ממך בל תחקור, במופלא ממך בל תדע, במכוסה ממך על תשאל, במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות, והוא בבן סירא פ"ג-יח ובתרגום הארמי פ"ג, פ"יח, פ"יט וז" דקשין מינך לא תבעא ודתקיפין מינך לא תעקב (תחקור) במה דאשלטינך אסתכל ולית לך תוכלתא על כסותה, ובדבריו הקצרים האלו נכלל דברי הבבלי והירושלמי וב"ר, ואך כל אחד העתיק כלשונו. ביבמות סג: (ובסנהדרין ק: בשינויים קטנים) כתיב בספר ב"ס אשה טובה מתנה טובה לבעלה (ובסנהדרין חסר תיבת לבעלה) בחיק ירא אלהים תנתן (והוא בב"מ פ"כו אשה טובה מתנה טובה ירא אלקים ימצאנה ובתרגום הארמי אנתתא טבתא תתיהב לגברא דדחל מן מריה), אשה רעה צרעת לבעלה (בב"ס פ"כה-לג אשה רעת תרבה צרתה ושם פ"כו אשה רעה בבית בעלה כצמד בקר קשה עורף, מצאה מצא עקרב), מאי תקנתיה יגרשנה ויתרפא מצרעתו (כב"ס ספ"כה אם איננה כלבך כרות חצי גויתך ותן לה ומעל פניך תשלחנה), אשה יפה אשרי בעלה מספר ימיו כפלים (בב"ס רפ"כו אשרי בעל אשת משרים כי מספר ימיו כפלים ובתרגום הארמי אנחתא טבתא טובוהי לבעלה מטול דיומתא עיפין ליה, פי' כפלים), העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה, אל תט אצל בעלה למסוך יין ושכר כי בתואר אשה יפה רבים הושחתו ועצומים כל הרוגיה, רבים היו פצעי רוכל המרגילים לדבר ערוה כניצוץ מבעיר גחלת ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה, (ובב"ס פ"ט-ג, י' יא, ובתרגום הארמי שם פסוק ח' עם מדת ביתא לא תסמוך יציעך ולא תמזוג עטה חמרא ושם פסוק י' אפיך באנתתא שפירא לא נהורן ולא תתבקא בשופרא דלא דילך, כשופרא ניר דאנחתא סגיאה אבדן ורחמתא איך גורא יקדא), ורז"ל החמירו ואמרו שאפילו כשבעלה עמה תרחק ממנה ולכן שינו הלשון ואמרו אל תט אצל בעלה למסוך. אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום שמא מחר בא ואיננו, נמצא מצטער על עולם שאינו שלו (בב"ס פ"ל פסוק כג, כד), מנע רבים מתוך ביתך ולא הכל תביא ביתך (בב"מ פ"יא-לד לא תלין זר בביתך, השכן זר בביתך וכל יד עמל תבואך), רבים יהיו דורשי שלומך, גלה סוד לאחד מאלף (בב"ס פ"ו עם כל אדם התרועע ובעחד מאלך בל תבטח, ובתרגום הארמי שאלו שלמך יהוון סגיאין ובעל ראזך חד מני אלף). ובכתובות קי:, ב"ב קמו., וסנהדרין ק: כל ימי עני רעים, בן סירא אומר אף לילות, בשפל גנים גנו ובמרום הרים כרמו, ממטר גנים לגנו, ומעפר כרמו לכרמים (בב"ס פ"לא-ה).
בב"ב צח: כתיב בספר ב"ס הכל שקלתי בכף מאזנים ולא מצאתי קל מסובין, וקל מסובין חתן הדר בבית חמיו, וקל מחתן אורח מכניס אורח, וקל מאורח משיב דבר בטרם ישמע (בב"ס ספ"כד בהעתקת כ"ז).
ובסנהדרין ק: כתיב בספר ב"ס בת לאביה מטמונת שוא, מפחדה לא יישן בלילה, בקטנותה שמא תתפתה, בנערותה שמא תזנה, בגרה שמא לא תנשא, נשאת
