היה הגרסא לפני הרא"ש פ"א דסוכה ס"ט. וכן הוא בהליכות עולם, וכן מוכח מרבינו שרירא גאון באגרתו ח"ג פ"ב שכתב ונפטר רב יהודה תר"י לשטרות, ואביי נפטר תרמ"ט, וידוע שאביי חי ששים שנה שמפורש ר"ה יח., ואביי ורבא היו חברים מנעוריהם כמבואר בערכם א"כ היו בני יט-ך שנה במות רב יהודה.
וחוץ מדבריהם הקדושים נחזור למקור הראשון שמצינו בפירוש במעילה ג: ר"י רב אשי לרבא. וכן נדה נא. מתיב רב אשי [לרבא, רש"י], ובזבחים קו: א"ל רבינא לרב אשי - אתא לקמיה דרבא - אמר רבא אי קשיא לי - אמר רב אשי אמריתא לשמעתא קמיה דר"כ וכו', ובזה אנו רואין שהיו כולם ביחד ורב אשי סיפר לר"כ כל השקלא וטריא שהיה לו עם רבינא לפני רבא. ובגיטין כט: ברש"י ד"ה איכא, דרבא אמר שאינה תשובה - ואמר לו רב אשי מאי טעותא, (ובחנם מחקו ברש"י תיבת "ליה").
ובחולין יז: מביא רש"י גרסא הישנה שרב אשי נולד כשמת רבא, אבל בל"ס חזר בו רב אשי אח"כ.
וכן מצינו רב אשי משמיה דרבא ככתובות קט:, ב"מ צז., חולין יז:, אבל מה שמצינו כתובות קיא. א"ל רבא לרב אשי הוא ט"ס וצ"ל כמו שמובא בילקוט, ר' אבא והוא ר' אבא שבא מא"י לבבל בסוף ימי רבא ולכן א"ל הלשון "אנן בסובלי חלאים מתנינן לה".
אמנם לא זכה רב אשי לשמש זמן רב לפני רבא שהיה עוד צעיר לימים ושמשו אך בסוף ימיו, והיה אז לערך בן טו' שנה. וכשנפטר רבא בשנת תרס"ג ונתחלקו הישיבות ור"נ בר יצחק מלך בפומבדיתא ד' שנים עד תרס"ז, שמשו רב אשי כמנחות קב. שאמר רב אשי אמריתא לשמעתא קמיה דר"נ [בר יצחק, תוס'], ובזבחים כז. א"ל רב אשי למר זוטרא מנא לך הא - א"ה איפסולי נמי לא ליפסל, אר"נ בר יצחק מידי דהוה וכו', ובזה אנו רואין שישב רב אשי ומר זוטרא לפני רנב"י ושקלו וטרו לפניו והוא השיב להם ותירץ קושייתם, אבל את אביי לא הכיר ומה שמצינו סוכה כו. אמר רב אשי - אמר ליה אביי, צ"ל אמר רבא ומזה בא הטעות רב אשי כדמובא בדק"ס.
וכן ר"פ שמלך בנרש מפטירת רבא תרס"ז עד שנת תרפ"ב יט' שנים כמפורש באגרדש"ג ח"ג פ"ג (ואך שם נפל ט"ס תרפ"ו) קיבל רב אשי ממנו כע"ז מ. אמר רב אשי לדידי אמר רב פפא, וב"מ קו. א"ל ר"פ לרב אשי רב זביד ורב עויא לא ס"ל הא דרב יהודה, וזה, שמסר לו הדין הברור שהם חולקין על ר"י.
וידוע שאחרי מות רבא נתחלקה הישיבה הגדולה ומלבד ר"פ ורנב"י היו אז גדולי הדור שהרביצו תורה במקומותיהן למושבותם כמו רב זביד ורב פפי, וזה שמצינו קידושין עב: שא"ל רב אשי לאמימר מאי דעתך - והא בי רב כהנא לא מתני הכי ובי רב פפא לא מתני הכי ובי רב זביד לא מתני הכי. וזה יען שנתפזרו הכוחות למקומות הרבה מן פטירת רבא עד שיסד רב אשי ישיבתו הגדולה, ורב אשי קיבל מכולן יען שהיו מגדולי תלמידי דאביי ורבא, ולכן מצינו ר"ה כט: אמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי הוה מקדש לן וכו', ובחולין יז. אמר כי הוינן בי רב פפי איבעיא לן וכו', ושם פב. כי הוינן בי ר"פ קישא לן.
וכן קיבל מרב מתנא (לא רב מתנה) כזבחים כט. אמר רב אשי אמריתא לשמעתא קמיה דרב מתנא.
ובימי רבא בא לבבל ר' אמי בבלאי וגם ממנו קיבל רב אשי כשבת ס: א"ל רב אשי לר' אמי מ"ט לא ידע מר, ובגיטין סט: א"ל רב אמי לרב אשי
