איקלע רבנאי - אמר הכי אמר שמואל עד ודיין מצטרפין, אמר אמימר כמה מעלייתא הא שמעתא, א"ל רב אשי לאמימר משום דקלטה אבוה דאמך את נמי מקלסת ליה? וזה אמימר א"א לומר שהוא סתם אמימר, יען שרב אשי היה חתן רמי בר חמא כביצה כט. וא"כ איך יהיה אמימר רבו דרב אשי ואשר נפטר הרבה קודם רב אשי, נכד רמי בר חמא.
ולכן בל"ס הוא אמימר בר מר ינוקא, ומזה זכינו לידע יחוסו שאביו מר ינוק לקח בת רמי בר חמא והיה גיסו דרב אשי ואמימר בנו היה לו רב אשי דוד מצד אשתו והיה באמת צעיר הרבה מרב אשי.
ואין זה מר ינוקא בריה דרב חסדא אך בן מר זוטרא כדמובא בקבלת הראב"ד, וכן נזכר מנחות סו. רבנן דבי רב אשי מנו וכו' אמימר מני יומי. ומסידור הש"ס משמע שהוא אמימר האחרון.
ומיתתו נזכרה באגרת דרש"ג ח"ג פ"ג שבשנת תשפ"א נאסרו אמימר בר מר ינוקא והונא מר בר ריש גלותא, ומשרשיא בר פקוד, ובאדר בשנה ההיא נהרג, וזה לג' שנה אחרי פטירת רב אשי.
אמרי בי רב
בסנהדרין יז: אמרו שכ"מ שאמרו אמרי בי רב, הוא רב הונא ומקשי והאמר ר"ה אמרי בי רב, אלא (הוא) רב המנונא. ובאמת שניהם צדקו כי כשנפטר רב נשארה ישיבת סורא בלי ריש מתיבתא מפני כבודו דשמואל שנשאר רבן של כל הגולה בנהרדעא וכל גדולי תלמידי דרב באו ללמוד לפני שמואל, אבל ישיבת סורא לא נתבטלה והיו שם קיבוץ חכמים אשר המנהל היה רב המנונא כמבואר בערכו, וכל ספיקותיהם שלחו לשמואל וכדמצינו גיטין סו: פט., ב"ב קנב:, סנהדרין כד:, שבועות מו., שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו, וכשאמרו התלמידים הלכה משמיה דרב נאמר שבת פה., עירובין פט: צד:, יבמות פג., אמרי בי רב משמיה דרב, וזה ודאי נאמר מגדולי תלמידי דרב, כר"ה שמלך אחרי פטירת שמואל. וכן מצינו ברכות ג. אמר רב אדא בר אהבה אמרי בי רב והוא היה מגדולי תלמידי דרב. אבל גם מצינו בזבחים פז. אמרי בי רב מ"ט דרב חסדא ושם הכונה בבהמ"ד.
אמרי במערבא
אמרו בסנהדרין יז: שהוא ר' ירמיה והכונה שר' ירמיה שעלה מבבל לא"י וגדל והצליח מאוד בלימודו עד שבסוף ימיו היה אחד מגדולי הדור וקנה לו זכות אזרח עד שידעו שבכ"מ שאמרו במערבא היה ידוע להם שהוא מר' ירמיה.
ומצינו הלשון אמרי במערבא נזיר כ:, סוטה יח:, ב"מ צד:, זבחים פט: צ. צא:, חולין נה:, בכורות יג., ערכין יז..
ומה שמצינו ברכות ח. אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפי מכולהו, לא שר' ירמיה שמע מדברי מר זוטרא, כי מר זוטרא היה כבר אחרי ר' ירמיה ובימיו לא היה שריד ופליט מישיבות א"י ואך המימרא דמר סוטרא נאמרה כבר בימי ר' ירמיה, ואך בבבל נישנית בבמה"ד ע"ש מר זוטרא ונקבעה על שמו.
אבל גם מצינו בפירוש הלשון אמרי במערבא שאינם שייכים לר' ירמיה כברכות יד: דבי אתא רב שמואל בר יהודה אמר אמרי במערבא. ובסנהדרין כג. אמרי במערבא משמיה דר"ז, בכורות טו: משמיה דר' חנינא, וב"ב פ., חולין לב. נ: נז. משמיה דר' יוסי בר' חנינא.
ובהוריות יג., ב"ב טז:, יומא פו., זבחים צד. משמיה דרבא בר מרי. וברכות לג: משמיה דרבינא (וצ"ל דרבינאי).
