עטרה להתגדל בהם ולא קרדום להיות עודר בו, וזה קיבל מאביו כאבות פ"ד מ"ה, וכן נזכר נזיר סה., ובע"ז לו. מאמרו הנודע בשערי הלכה שאין גוזרין גזירה על הציבור אא"כ רוב הציבור יכולין לעמוד בה.
וכפי הנראה נהג ישיבה גדולה והיו לו תלמידים הרבה כדמצינו הוריות יג. שאלוהו תלמידיו את ר"א בר"צ מ"מ הכל רצין לישא גיורת, ומצינו שר' שמעון בן אלעזר אמר משמו ככרותית כ., וכן שמואל כבכורות כב..
ובתוספתא סוכה ספ"ב מצינו אמר רבי פ"א היינו באין אני ורא"ברצ אצל ר' יוחנן בן גורי לבית שערים, ובל"ס נפל איזה ט"ס וצ"ל כגרסת הגר"א שצ"ל ברבע, או שהיה כתוב רב"י והוא ר' יוסי.
וזה ר"א בר' צדוק הוליד בן בשם
ר' צדוק
וגם הוא נזכר במשנה והיה חבר לתלמידי דר"ע ונזכר שבת פ"כ מ"ב וחולק שם על ר' יהודה, וא"א לומר שהוא ר' צדוק שבזמן רי"בז שרבי יסדר דבריו אחר ר' יהודה.
וזה ר' צדוק היה לו בן בשם
ר' אלעזר בר' צדוק (השלישי)
והיה תלמידו דר"מ כדמצינו כלאים פ"ז מ"ב שאמר בשם ר"מ, וכן מצינו נדה כג. אר"א בר"צ המפלת מין בהמה וחיה לדברי ר"מ וכו', וביבמות צט: אר"א בר"צ מימי לא העדתי אלא עדות אחת - ובקשו להעלות עבד לכהונה על פי, חזא באתריה דר' יוסי ואזיל ואסהיד באתריה דר' יהודה.
ובזה יאיר לנו הגמרא סוכה מד: שאמר איבו (אביו של רב, רש"י) הוה קאמינא קמיה דר"א בר' צדוק ואמר שם משמו, וכבר בארתי בערך איבו שא"א לומר שראה את ר"א בר"צ לפי סדר הזמנים, אבל נוכל לומר שהוא ר"א בר"צ תלמידו דר"מ, ויש שם גרסות אחרות.
ונראה כי זה ר"א בר"צ הוא הנזכר נדה יד: איזהו אחר זמן פירש ר"א בר"צ כדי שתושיט ידה וכו'.
וקרוב מאוד לומר ש
ר' צדוק
הנזכר חולין נו: בכרייתא שהוא ור' סימאי הלכו לעבר שנה בלוד ושבתו באוני והורו בטרפחת כרבי בזפק וכו', הוא ר' צדוק בנו של ר' אלעזר בר"צ השלישי, והוא היה מתנאים האחרונים הנזכרים בברייתות, ושגגה יצאה מהיוחסין שהיה מאמוראי הראשונים, ובעל נחלת שמעוני טעה בזה וחשב שהוא ר' צדוק הראשון.
ובלי ספר המעשה המובא בקידושין מ. ר' צדוק תבעתיה מטרוניתא אמר לה קא חלש לי ליבאי וכו', הוא ר' צדוק הזה ונראה שמה שמצינו תמיד את ר' צדוק בלי שם אביו, ואת ר' אלעזר תמיד ע"ש אביו, יען שבשם ר' אלעזר היו תמיד כמה תנאים בשם זה וכדי להבדילן קראוהו ע"ש אביו, ולא כן שם ר' צדוק.
ר' אלעזר בן שמוע הכהן
(תנא דמתניתין).
כבר הסכימו כל רבותינו הראשונים שכ"מ שנזכר במשנה או בברייתא סתם ר' אלעזר הוא בן שמוע וכן כתב רש"י שבת יט:, עירובין לח:, יבמות עב: קיא:, גיטין לא:, כתובות מ..
ר' אלעזר היה מתלמידיו האחרונים דר"ע והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותיו שבדרום ושנאה להם ואלו הן ר"מ, ר' יהודה, ר' יוסי, ר"ש ור"א בן שמוע והם העמידו תורה באותה שעה, וכן מפורש כתובות מ., זבחים צג. קי:, ר' אלעזר בשיטת ר"ע רבו אמרה.
