עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/293

‫‪288‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‬‬ ‫וכענין דברי רב חסדא בע"ז ד׳ י"ט אמר להו רב חסדא לרבנן וכו׳ הני מילי‬ ‫סברא אבל גמרא מרב אחד עדיף כי היכי דלא ליפלוג לישני.

‫וכדברי רש"י ז"ל שם "דלא ליפלונ לישני, שלא יתחלקו הלשונות, דהאי‬ ‫גריס שמעתא בהאי לישנא והאי גריס לה בלישנא אחרינא וחדא מילתא היא‬ ‫ומיהו תלמיד דגריס מתרווייהו משתבש בגירסיה משום דמבלבל לישני".

‫וכבר הערנו בח״ב עמוד ‪ 485‬לאמר:

"‬ועי׳ במס׳ כתובות ד׳ נ"ז כי אתא רב דימי אמר ר׳ שמעון בן פזי אמר‬ ‫ר׳ יהושע בן לוי משום בר קפרא מחלוקת בתחלה אבל בסוף דברי הכל אינה‬ ‫מוחלת ור׳ יוחנן אמר בין בזו בין בזו מחלוקת אמר ר׳ אבהו לדידי מפרשא לי‬ ‫מיניה דר׳ יוחנן דאנא ור׳ יהושע בן לוי לא פלגינן אהדדי מאי בתחלה דקאמר‬ ‫ר׳ יהושע בן לוי תחלת חופה ומאי סוף וכו׳ וכי קאמינא אנא בין בזו בין בזו‬ ‫מחלוקת תחלת חופה וסוף חופה דהיא וכו׳.״

‫והננו רואים דדברי שניהם קבלה, ומקורה אחת לגמרי רק שנתחלקו הסגנונים‬ ‫עד שיצא הלשון מכל אחד ההיפך מלשון חבירו (וע״ש שהובא לנו הרבה כיוצא בזה).

‫ומענין הזה הנם גם דברי ר׳ יהושע במס׳ פסחים ד׳ צ"ו: (פ"ט משנה ו׳): ‬ ‫אמר ר׳ יהושע שמעתי שתמורת פסח קריבה, ותמורת פסח אינה קריבה‬ ‫ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח‬ ‫ירעה עד שיסתאב וימכר ויקח בדמיו שלמים וכן תמורתו, אחר שחיטת הפסח, ‫קרב שלמים וכן תמורתו.

‫וכזה גם במס׳ יבמות ד׳ ע״ט: (פרק ח׳ משנה ד׳):

‫אמר ר׳ יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצים לאשתו, והסריס לא חולץ‬ ‫ולא חולצים לאשתו, ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש סריס אדם חולץ‬ ‫וחולצין לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר סריס המה לא חולץ ולא חולצין‬ ‫לאשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר, ר' אליעזר אומר לא כי אלא סריס‬ ‫חמה חולץ וחולצין לאשתו מפני שיש לו רפואה, סריס אדם לא חולץ וכו׳ העיד‬ ‫ר׳ יהושע בן בתירא על בן מגוסת שהי׳ בירושלים סריס אדם ויבמו את אשתו‬ ‫לקיים דברי ר׳ עקיבא. ‫ וכל זה בא על ידי הפרעת הסדרים מאחרי ימי אנטיגנוס איש סוכו עד ימי‬ הלל ושמאי כמו שכבר נתבאר.

‫ואם המשנה עצמה היתה טבועה וקבועה בכל לשונה, אבל קבלותיהם בגדר‬ ‫דברי המשנה זה בא להם בסגנונים שונים.

‫וזה הי׳ דבר עבודת הקדש, מכל התנאים כולם על המשנה, מהלל ושמאי‬ ‫ואילך, להשוות יחד את כל קבלותיהם ולהכריע הדבר על ידי בירור אחר בירור.

‫וכבר נראה כן לר׳ יהושע על ראשוני התנאים בית שמאי ובית הלל, בנוגע‬ ‫לזה עצמו לאמר שכל מחלקותם רק מתוך שינוי סגנון קבלתם בגדר דברי המשנה, ‫אבל בעצמו של דבר דבריהם אחת הם.

‫והן דברי ר׳ יהושע במס׳ נזיר ד׳ נ״ב: ‫ שעל המשנה במס׳ אהלות פרק ב׳ משנה א׳ אלו מטמאין באהל וכו׳ רובע‬ ‫עצמות וכו׳ נחלקו בית שמאי ובית הלל בעדיות פ׳׳א מ״ז בית שמאי אומרים‬ ‬‬