עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/268

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫קלב‬

‬‬ ‫והנה נחלקו ר' אליעזר וחכמים רק בפירוש דברי המשנה בפרק כלל גדול‬ ‫וכדברי רש"י ז"ל המפורשים^(סג) דהיינו בדברי יסוד המשנה מאבות מלאכות‬ ‫אשר כל הפרקים אחר זה משם ואילך הנם באמת רק לבאר כללי המשנה הזאת‬ ‫כמו שיראה כל מעיין.

וממש כן ומפורש עוד יותר הננו רואים במחלוקת רבן גמליאל וחכמים‬ ‫בנוגע ליסוד אחר שבמשנת כלל גדול, היינו בעיקר ממשנת "אבות מלאכות".

‫שכמו שבא שם "האורג שני חוטין" אף כן בא שם "הכותב שתי אותיות".

‫ועל זה בא במשנת פרק הבונה ד׳ ק"ד (פי"ב מ"ו):

‫הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים רבן‬ ‫גמליאל מחייב וחכמים פוטרין.

‫והיינו שבדין יסוד המשנה שהכותב שתי אותיות חייב נחלקו הם אם העלמות‬ ‫מחלקות בזה לחצי שיעור.

‫ובמקום הזה הדבר פשוט ובולט וניכר עד שלא הי׳ צריך להעיר על זה‬ ‫כלל, אבל כזה עצמו בא במשנה במקום אחר בפירקין, ושם כבר אפשר גם לטעות.

‫ובד׳ ק"ג בא במשנה ג׳:

‫הכותב שתי אותיות בין בימינו בין בשמאלו בין משם אחד בין משתי‬ ‫שמות בין בשתי סמניות בכל לשון חייב אמר ר׳ יוסי לא חייבו שתי אותיות‬ ‫אלא משום רושם שכן וכו׳.

‫ובגמ׳ נאמר על זה בשלמא אימין ליחייב משום דדרך כתיבה בכך אלא‬ ‫אשמאל אמאי הא אין דרך כתיבה בכך וכו׳ רב יעקב ברה דבת יעקב אמר הא‬ ‫מני ר׳ יוסי היא דאמר לא חייבו שתי אותיות אלא משום רושם, והא מדסיפא ר׳‬ יוסי היא רישא לאו ר׳ יוסי כולה ר׳ יוסי היא.

‫וכפי מה שהורגלנו, ואלו לא הי׳ לפנינו אלא זה לבד, היינו חושבים שהכל‬ ‫נהי׳ בדבריו של ר׳ יוסי, וכל המשנה הזאת יסודה דברי ר׳ יוסי, וכמו שנטעה‬ ‫לחשוב כן במקומות רבות מאד כיוצא בזה.

‫אבל הנה במקום הזה הלא ידענו שזה ודאי שעיקר דין המשנה אינו כלל‬ ‫לר׳ יוסי, שהרי מתוך יסוד זה של חיוב הכותב שתי אותיות כבר נחלקו רבן‬ ‫גמליאל וחכמי דורו, אם ידיעות מחלקות שם לחצי שיעור.

‫ור׳ יוסי עצמו הלא יתפוס בלשונו גם הוא "לא חייבו שתי אותיות אלא‬ ‫משום רושם״ שלשון זה מורה גם על עצמו שאין דבריו כי אם לפרש דין יסוד‬ ‫המשנה, ויבאר ר׳ יוסי שטעם החיוב הוא משום רושם.

‫אבל הכונה "כולה ר׳ יוסי היא" ממש כמו שכבר נתבאר לנו בח״ב עמוד‬ ‫‪ 82‬דברי הגמ׳ בסנהדרין ד׳ פ"ו ‪"‬וכולהו אליבא דר׳ עקיבא" שהכונה דאת עצם‬ ‫יסוד המשנה גרסו תלמידי ר׳ עקיבא על פי גירסת שיטתו של ר׳ עקיבא. ‬‬

---

‬‬

הערה (סג): בגמרא בבבלי נאמר דבאלימי מודה ר׳ אליעזר, ולא העדנו‬ על זה בפנים, לפי שאין ‫זה נוגע לפי׳ דברי ר' אליעזר, ולפי׳ המשנה בכלל גדול, שאלימי וקטיני לא הוזכרו בדברי ר׳ אליעזר, ועל כן‬ אף שמודה ר׳ אליעזר באלימי כמבואר בגמ׳ אין זה בכלל פירוש המשנה.

‫והתוס׳ שם כתבו דגם לחכמים דר׳ אליעזר אף שלשונם בא ״בין בתחלה בין בסוף שיעורו שני חוטין״‬ ‫לאו דוקא דבסוף הבגד ממש כיון דבזה השלימה לבגד אפי' חוט אחד חייב גם לחכמים כדאיתא בד׳ ק"ד: ‫‬‫אלא באמצע הבגד קרי ליה בסוף.

‫ומזה מבואר דבין לר׳ אליעזר ובין לחכמים דברי המשנה בכלל גדול צריכה גדר ופירוש, ואינה בכל האופנים. ‬‬