עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/243

‫‪238‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‬‬ ‫וכמו לר׳ ישמעאל מחמש ולמעלה, כן גם לר׳ עקיבא מתחלת חצבים‬ ‫גדולים ולמעלה כבר צריך שיעור לעצמו, והי׳ חסר בהמשנה‪.‬ ‬ ‫וזה הוא מה שהוסיף רבן יוחנן בן זכאי בהמשנה ״חצבים גדולים שיעורן‬ ‫בשני לוגין וזכינו לדין שאין כאן שום מחלוקת בין התנאים, ור׳ ישמעאל ור׳‬ ‫עקיבא פירשו רק מה ששנו בגירסת המשנה‪.‬‬

‫והגר״א ז״ל מחק תיבת ״עכשיו״ ונראה טעמו מפני שהי׳ קשה לו שאיך לא‬ ‫נאמר זה עכשיו‪ ,‬והרי גרסו זה עכשיו מפי התנאים‪. ‬‬ ‫אבל אין צריך להגיה כלל והכונה שנשתקע מלשון יסוד המשנה וכמבואר^(מ"ד)‪.‬‬

‫ועי׳ גם במשנה נגעים פרק ג׳ משנה ד׳:

‬‫השחין והמכוה מיטמאין בשבוע אחד ובשני סימנין בשער לבן ובפשיון.

‫ושם פרק ט' משנה א׳ כאשר רצו לפרש דברי משנה זו בא תחלה כל זה‬ ‫עוד הפעם ויותחל:

‫השחין והמכוה מיטמאין בשבוע אחד ובשני סימנין בשער לבן ובפשיון.

‫איזה הוא השחין לקה בעץ או באבן או בגפת וכו׳ איזו היא מכוה נכוה‬ ‫בגחלת וכו׳ זו היא מכוה.

‫ועי׳ במס׳ תענית פרק ד׳ משנה ד׳ שבא לשון המשנה: ‬ ‫כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד בשחרית, קרבן מוסף אין בו בנעילה‪,‬‬ ‫קרבן עצים אין בו במנחה דברי ר׳ עקיבא. אמר לו בן עזאי כך הי׳ ר׳ יהושע‬ ‫שונה, קרבן מוסף אין בו במנחה, קרבן עצים אין בו בנעילה‪ ,‬חזר ר׳ עקיבא‬ ‫להיות שונה כבן עזאי‪.‬‬

‫ובמשנה בא הלשון תחלה "דברי ר׳ עקיבא״ ואלו נשאר כן היינו חושבים‬ ‫שאמר זה ר׳ עקיבא מדעתו ומסברתו.

‫עכשיו הננו יודעים מדברי המשנה עצמה, ‬שאין זה כלל דברי ר׳ עקיבא, ‫והכונה רק זאת שר׳ עקיבא הי׳ גורס כן בגירסת המשנה.

‫וכשהעמידו בן עזאי בשם ר׳ יהושע על עיקר גירסת המשנה ״חזר רבי‬ ‫עקיבא להיות שונה כבן עזאי".

‫והננו רואים כן גם במס׳ חולין פרק ד׳ משנה ב׳, שגם שם בא כן: ‫ שחט את הושט ופסק את הגרגרת או שחט את הגרגרת ופסק את הושט‬ ‫וכו׳ ר׳ ישבב אומר נבלה ר׳ עקיבא אומר טרפה. כלל אמר ר׳ ישבב משום ר׳‬ ‫יהושע כל שנפסלה בשחיטתה נבילה, כל ששחיטתה כראוי ודבר אחר גרם לה‬ ‫ליפסל טרפה והודה לו ר׳ עקיבא.

‫ועל זה עצמו בא הלשון בתוספתא חולין פרק ב׳ ״וחזר רבי עקיבא‬ ‫להיות שונה כר׳ ישבב״^(מ"ה)‪.‬‬ ‬‬

---

‬‬

הערה (מ"ד): ונראה דעל כן נשתקע זה מלשון יסוד המשנה, כי כדברי הגמ׳ בחולין ד׳ נ״ה זה שכל‬ השיעורין הם כלמטה חוא לחומרא, ועל כן החמירו לפני זה שיהי׳ גם מכאן ואילך כלמטה ולא גרסו במשנה השיעור של מכאן ואילך עד שבא רבן יוחנן בן זכאי ופרשה, והעמיד הדבר על דינו.

הערה (מ"ה): וממש כמו שהם במקום הזה דברי ר' יהושע לכלל בגדר דברי יסוד המשנה ולבלי לטעות‬ ‫בענינה אף כן הם דבריו במס׳ מעילה פ״א מ״א: ״קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהן, שחטן בדרום וקבל‬ ‫דמן בצפון, בצפון וקבל דמן בדרום, שחטן ביום וזרק בלילה, בלילה וזרק ביום, או ששחטן חוץ לזמנן וחוץ‬ ‫למקומן מועלין בהן.

כלל אמר ר׳ יהושע כל שהי׳ לה שעת היתר לכהנים אין מועלין בה, ושלא הי׳ לה שעת היתר לכהנים וכו'. ‬‬