עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/217

‫‪212‬‬

‫המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה‬

‫וכבר כתב שם גם המפרש "לא אמר אלא בכזית מן המת בלבד, ולענין‬ ‫הצלה על הפתחים דתנן בפ״ג משנה ו׳ כזית מן המת פתחו בטפח להציל‬ ‫הטומאה על הפתחים אבל הכא בבית שנסדק טומאה בפנים וכו'" (והוא מדברי‬ הר״ש)‪.‬‬

‫והנה דברי ר׳ יוסי בשם בית הלל, היינו דברי בית הלל במשנתינו ריש‬ ‫פרק י״א שר׳ יוסי יאמר שדברי בית הלל הם פותח טפח‪.‬‬

‫ועל זה יאמר רבי שלפי דעתו לא נאמרו דברי בית הלל בפותח טפח על‬ ‫משנה זו שלפנינו ודברי בית הלל על משנה זו היא כל שהוא‪.‬‬

‫וקבלת ר׳ יוסי בשם בית הלל פותח טפח היא על משנה שבפ״ג, ששם‬ ‫הכל מודים בזה, וכמו שבא שם במשנה‪.

כזית מן המת פתחו בטפח והמת פתחו בארבעה טפחים להציל הטומאה‬ ‫על הפתחים‪.‬‬

‫ועי׳ בזה דבר גדול מאד במס׳ נזיר ד׳ נ"ב: שבא שם תוספתא דמס׳ אהלות:

"‬דתניא בית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים או משנים או משלשה‬ ‫ובית הלל אומרים רובע מן הגויה, מרוב הבנין או מרוב המנין אמר ר׳ יהושע‬ ‫יכולני לעשות דברי בית שמאי ודברי בית הלל כאחד שבית שמאי אומרים משנים‬ ‫או משלשה או משני שוקיים וירך אחד או משני ירכיים ושוק אחד הואיל ורוב‬ ‫גובהו של אדם מגובה ובית הלל אומרים מן הגויה או מרוב בנין או מרוב מנין‬ ‫הואיל וישנן במפרקי ידים ורגלים‪.‬‬"

‫והיינו שעל יסוד המשנה במס׳ אהלות פ"ב מ״א "אלו מטמאין באהל המת‬ ‫וכו׳ רובע עצמות וכו׳״ על זה נחלקו בית שמאי ובית הלל שבית שמאי אומרים‬ ‫רובע עצמות מן העצמים וכו׳ ובית הלל אומרים רובע עצמות מן וכו׳‪.‬‬

‫ויבאר זה ר׳ יהושע שקבלת בית שמאי על המשנה וקבלת בית הלל על‬ ‫המשנה אחת היא, ומחלקותם באה רק מפני ששמעו וקבלו זה בסגנונים שונים‬ שבאמת אינם אלא אחת‪.‬‬

‫והוא ממש כמו שכבר נתבאר לנו בחלק ב׳ מעמוד ‪ 484‬ולהלן בנוגע‬ להאמוראים‪.‬‬ ‫ ועי׳ במס׳ כלאים ריש פרק ו׳:‬

‫איזה עריס הנוטע שורה של חמש גפנים בצד הגדר שהוא גבוה עשרה‬ ‫טפחים או בצד חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים ורחב ארבעה, נותנין לו עבודתו‬ ד׳ אמות‪.‬‬ ‫ בית שמאי אומרים מודדין ד׳ אמות מעיקר הגפנים לשדה ובית הלל אומרים‬ ‫מן הגדר לשדה, אמר ר׳ יוחנן בן נורי טועים כל האומרים כן אלא אם יש שם‬ ‫ד׳ אמות מעיקר גפנים וכו׳‪.‬‬ ‫ והנה על זה שנאמר "נותנין לו עבודתו ד׳ אמות״ נחלקו בית שמאי ובית‬ ‫הלל האיך מודדין זה^(כט)‪.‬‬

ועי׳ במס׳ ערלה פרק ב׳ משנה ד׳ שאחרי מה שנאמר שם לפני זה בדבר‬ ‫השיעורין שהאיסורין בטלים בהם, כל אחד לפי שיעורו, אם במאה אם במאתים, ‫נאמר שם אחר זה דין דבד המעמיד שבזה הדין שגם שיעור יותר קטן אינו בטל‪.‬‬ ‫

---

הערה (כט): ור' יוחנן בן נורי פליג על ת"ק בענין דברי בית הלל, עי׳ שם בתוס' יו״ט בשם הכסף משנה‬