100
הלל הבבלי ובבל בכלל
ואמנם כי החכם ווייס טעה עוד יותר, וגם אלו הי' כתוב שם מפורש שכבר גם נתגייר איזיטיס לפני זה, גם אז הורה חנניה כדין וכהלכה. ונתחלף לו להחכם ווייס דין איש ישראל עם דין גוי שנתגייר.
לפי שהגוי הבא להתגייר הרי צריך מילה וטבילה ובלא זה אינו גר עוד והרי הוא כמו שהי׳ לפני זה. וביבמות ד׳ מ"ו נחלקו תנאים בדיני גירות אבל הלכה ברורה "טבל ולא מל, מל ולא טבל אינו גר עד שימול ויטבול״.
וכן הם דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה פי״ג ה"ו "גר שמל ולא טבל או טבל ולא מל אינו גר עד שימול ויטבול" והוא כן הלכה פסוקה.
ועל כן גם אלו הי׳ איזיטיס חושב עצמו גם קודם זה לגר, גם אז הנה כל זמן שלא מל הרי הוא כמו שהי׳ ודינו כעכו"ם לכל דבדיו, ולכל חיובי מצוות, והרשות בידו להתנהג ככל דינו מקודם זה ואין עליו כי אם מצוות בני נח, ואינו מחויב לא למול, ולא להתגייר. וחנניה כדין וכהלכה הורה לו גם אם לא הי׳ שם סכנה להתגייר, אף כי עתה אשר ראו סכנה בזה.
והנה לא הבין החכם ווייס דברים פשוטים כאלה דברים גלוים וידועים לכל ויביא מזה ראיה על קהל הגולה ויאמר כי אצל הבבליים לא היתה מצות מילה ומעשי המצוות בכלל לעיקר בתורה.
וכל זה רק פרי השתדלות להכחיש את עצמינו ולהעמיד את כל דברי ימינו על עיר ירושלים לבדה, וכמו שיסיים לו החכם ווייס "כי בבבל לא דקדקו בדקדוקי מצוות התורה והסופרים כהירושלמיים״.
ויפלא מאד לראות דרכים כאלה בחקירה אשר הכותבם בעצמו אין ספק שידע שדבריו ללא ענין ונכתבו רק לבלבל בהם את הקוראים.
הן הוא עצמו יתחיל דבריו ויאמר:
"אמת כי בימי הגולה היתה התורה נטועה בבבל גם האנשים אשר החזירוה לארץ ישראל ונטעוה שם היו בבליים אשר שבו, אבל לא כהימים הראשונים היו הימים האלה כי העתים נשתנו ודרישת התורה באה עתה למדרגה חדשה, וזאת המדרגה היתה תלויה בארץ ישראל אשר שם נולדו רובי חהלכות והמדרשים.״
זה הוא יסוד דבריו, והתכלית אשר ישאף אליו והמקל אשר ירככו עליו, וקו המקיף את כל חקירותיהם. ויביא ראיה על זה ממצות מילה אשר כמדומה לנו ידע גם הוא כי דבר אין לה עם דרשות, ולא עם מדרגות חדשות של תורה, ולא עם השתנות העתים אשר בדו מלבם מחסרון ידיעה ביסודי דברי ימינו.
וכמדומה לנו שכבר בספר בראשית (י"ז י"ד) נאמר וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההיא מעמיה את בריתי הפר.
וכבר נתבאר לנו שאז עוד לא נתגייר איזיטיס כלל ועל זה עצמו היו דבריו, אם להתגייר או לא, וגם אם הי׳ חושב עצמו לנתגייר לא הי׳ זה כלום וכל זמן שלא מל הי׳ הרשות בידו להתנהג ככל חפצו.
אבל החכם ווייס יש לו עוד ראיה גדולה כי כל יהודי בבל היו ריקים