עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/72

הדף הזה לא עבר הגהה

‫הקבלה והדרשות‬

‫רנא

בהמה וכו׳ ר׳ אליעזר אומר באיזה תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה לאמר לך מה עוף הכשירו מן הצואר (במליקה) אף בהמה הכשרה מין הצואר".

העתקנו את כל הדברים כי הנה בא הלשון על כל זה גם מהתנאים גם מהאמוראים בכל סגנון של לימוד כל אחד על פי דרכו,

אף שהדבר הזה ששחיטה מן הצואר היא עוד יותר מקבלה המסורה בכל מקום, שנשנית בעיקרה בבתי מדרשות, ונמסרה מדור לדור אצל חכמי התורה,

וזה ששחיטה היא מן הצואר ולא מאזנו או מזנבו, הוא דבר הידוע לכל, ומעשים בכל יום תמיד, ומפורסם לכל אחד מישראל זקנים עם נערים, ובכל זה שקלו וטרו בזה כאלו הי׳ זה לימודים אשר עיקר הדבר משם לוקח.

וכשדחו דברי כל אחד סיימו ״אלא גמרא שהיטה מן הצואר נמי גמרא״, כאלו אם הי׳ מקום להלימוד ההוא, לא הי׳ זה קבלה, והי׳ יסודו רק מהלימוד הזה ומשם נבנה ונוסד.

והרי דבר שאין צריך לאמר הוא שגם אם הי׳ מקום להלימוד או הלימודים ההם, גם כן הי׳ שחיטה מן הצואר קבלה גמורה.

אבל כן הי׳ דרכם בסגנוני רמזי דקרא כאלו על זה ומתוך זה בא הדבר.

ובסגנון הזה בא במס' שבת ד׳ ק"ח כן גם בענין מילה:

״מניין למילה שבאותו מקום נאמר כאן ערלתו ונאמר להלן ערלתו מה להלן דבר שעושה פרי אף כאן דבר שעושה פרי אימא לבו דכתיב ומלתם את ערלת לבבכם אימא אזנו דכתיב הנה ערלה אזנם דנין ערלתו תמה מערלתו תמה ואין דנין ערלתו תמה מערלתו שאינה תמה״.

ודברים כאלה באו בגמרא הרבה מאד, ודבר כולם אחת.

ועי׳ במס׳ חולין ד׳ קל״ז על המשנה ״ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים״ נאמר בגמ׳:

״מנא הני מילי אמר רב חסדא אתיא גיזה גיזה כתיב הכא ראשית גז צאנך תתן לו וכתיב התם (איוב ל"א) ומגז כבשי יתחמם מה להלן כבשים אף כאן כבשים ונילף גיזה גיזה מבכור וכו׳״.

וכבר כתבו שם התוס׳ ״אתיא גיזה גיזה אף על גב דדברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן גילוי מלתא בעלמא הוא דגז דכבשים הוא ואין זה דבר חדש וקצת משמע דגזירה שוה הוא מדפריך בסמוך אלא גיזה גיזה למאי אתא מכל מקום אינו דבר חדש״.

ודברי הגמ׳ שם ״אלא גיזה גיזה למאי אתא לכדתנא דבי ר׳ ישמעאל דתנא דבי ר׳ ישמעאל כבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז שנאמר ומגז כבשי יתחמם״.

והנה התוס׳ העמידו קושיתם על דברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן, ועל כן תירצו שאין זה אלא גילוי מלתא, והם עצמם נדחקו שהרי מבואר בגמרא שאין זה רק גילוי מלתא.

אבל הי׳ להם להקשות ועד דאתא איוב מאן אמרה, שהרי שני הדברים הנם הלכות גמורות, שאינו נוהג ברחלים, וכבשים שצמדן קשה פטורים מראשית הגז.