עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/137

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪566‬‬

יסוד המשנה ודברי התנאים עליה

וכבר הערנו בכרך שלישי מעמוד ‪ 282‬ולהלן שיש שם מקומות הרבה שאף שנאמר שם דברי ר' פלוני, בכל זה אין זה כי אם קבלתו.

וראוי לנו להעיר בזה על מה שנאמר דברי ר׳ עקיבא, אף שעיקר הדבר יסוד המשנה ור׳ עקיבא רק הוסיף בה דבר.

ובא במשנה עוקצים פרק ג' משנה ה':

״הקושט והחמס וראשי בשמים התיאה והחלמית והפלפלין וחלת חריע נלקחין בכסף מעשר ואינן מטמאין טומאת אוכלין דברי ר׳ עקיבא אמר לו ר׳ יוחנן בן נורי אם נלקחין בכסף מעשר מפני מה אינן מטמאין טומאת אוכלין, ואם אינן מטמאין טומאת אוכלין אף הם לא יקחו בכסף מעשר״.

וכפי מה שהננו רגילים היינו יכולים לחשוב ש״דברי ר׳ עקיבא״ הכונה על כל דבריו, ושיש כאן לפנינו רק מחלוקת ר׳ עקיבא ור׳ יוחנן בן נורי.

אבל אם הי׳ הדבר כן יפלא כי יחסר בדברי ר׳ יוחנן בן נורי גילוי דעתו איך הדין לפי דעתו חוא.

ויחסר אם דעתו שאינם נקחים בכסף מעשר ואינם מטמאים טומאת אוכלים, או שדעתו להיפך שמטמאין טומאת אוכלין ונלקחים בכסף מעשר.

ב) אף גם זאת יפלא שהמשנה הזאת באה רק במס׳ עוקצין ולא במס׳ מעשר שני, והרי כפי סגנונה לפנינו היתה צריכה לבוא במס׳ מעשר שני הקודמת.

ג) וכאשר נתבונן בקושית ר׳ יוחנן בן נורי לר׳ עקיבא נראה כי זה הי׳ דבר פשוט וידוע שאינה מטמאה טומאת אוכלין, ומזה יקשה לר׳ עקיבא ויאמר שכיון שאינן מטמאין טומאת אוכלין אינם נקחים בכסף מעשר, ואך זה לבד הם כל דבריו:

״אמר לו ר׳ יוחנן בן נורי אם נקחין בכסף מעשר (כדבריך) מפני מה (הדין) אינם מטמאין טומאת אוכלין, ואם אינם מטמאין טומאת אוכלים (שזה הלא דין מוסכם) אף הם לא יקחו בכסף מעשר״.

ד) ויבואר לנו זה כן מדברים מפורשים בתוספתא מעשר שני פ״א:

״חלות חריע נקחות בכסף מעשר ואין מטמאות טומאת אוכלין אמר ר׳ יוסי בא ר׳ יוחנן בן נורי אצל אבא חלפתא אמר לו חלות חריע מה הן שיקחו בכסף מעשר אמר לו לא יקחו אמר לו אף אני אומר כן אלא שעקיבא אומר יקחו״.

ומבואר ומפורש שכל מה שר׳ עקיבא אומר הי׳ רק זה שנקחות בכסף מעשר.

וכל הדברים פשוטים וברורים, המשנה נסדרה רק בסדר טהרות לפי שבאמת לא הי׳ בדין יסוד המשנה מזה רק דין זה ״חלות חריע אינן מטמאות טומאת אוכלין״.

ורק זה לבד הי׳ דבר המשנה ביסודה בדין זה(סב).

רק שר' עקיבא בהציעו את המשנה במתיבתא בימי אושא הוסיף בה שבכל זה נקחין בכסף מעשר (כמו שעשה גם בבכורות ונתבאר בכרך ג׳ עמוד ‪ 248‬בפרוס הפסח) לפי שמשתמשין בהן לתבל את הקדרה.

ור' יוחנן בן נורי חולק עליו בזה ומקשה עליו מדין יסוד המשנה דאינן מטמאין טומאת אוכלין.



הערה (סב): וכשנסדרה אחר זה גם מס׳ עוקצין למס׳ לעצמה, נקבע זה שם.