עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/131

הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪560‬‬

‫יסוד המשנה ודברי התנאים עליה

שאלו הי׳ זה דברי ר' עקיבא, ולא בא להסמיך דברי המשנה ביסודה, כי אם שהוא עצמו בא לחדש דבר, אז הי׳ לשון המשנה צריך להיות ״ר׳ עקיבא אומר עכו״ם מטמאה במשא שנאמר וכו'״.

אבל הלשון ״מניין לעכו"ם וכו׳ שנאמר וכו׳״ הוא ממש כלשון האמוראים על המשנה ״מנא הני מילי״.

אף גם זאת אלו היו דברי ר׳ עקיבא לעצמם ואלו נשנו לדין לעצמו דעכו"ם מטמאה במשא, הלא הי׳ צריך שיבואו יחד עמהם גם דברי החכמים החולקים על ר׳ עקיבא, וגם הלכה כדבריהם.

אבל כי צדקו בזה גם דברי רש״י גם דברי התוס׳ יחד.

רבי סידר זה במשנתנו מפני שדברי ר׳ עקיבא נשנו בבית המדרש יחד להסמיך כל דברי יסוד המשנה בהדברים האלה, ונסדרו במשנתנו כפי הסדר אשר שנו אותם השונים.

ומפני שעל יסוד המשנה בדין מרחיצין את הקטן באו נם כן דברי ר׳ עקיבא "מניין" (ויבואר לפנינו) סידרו זה במס׳ שבת כדברי רש"י.

אבל מפני שנסדר זה במשנתנו כפי הסדר אשר שנו השונים ושם בא דין עכו"ם תחלה ואחר זה ״מניין לספינה שהיא טהורה ומניין לערוגה, ומניין לפולטת ש"ז וכו'״ על כן נסדר כל זה אחרי דבר האסמכתא בסוף המוציא כדברי התוס'.

וכן הדבר כי עיקר יסוד המשנה מזה בא במס׳ עבודה זרה, ושם באו באמת על דברי יסוד המשנה גם דברי ר׳ עקיבא גם דברי חכמים, ונסדרו אצל יסוד המשנה בסגנון של מחלוקת, כמו שהוא בכל מקום.

רק במס׳ שבת אשר שם באו הדברים מתוך סידור של אסמכתא דקראי על המשנה באו דברי ר׳ עקיבא לבד, ובסגנון זה כמו שבאו שם ״אמר ר׳ עקיבא מניין וכו'״.

ובמס׳ ע"ז ד׳ מ"ז שם בא יסוד המשנה מזה ודברי חכמים ור׳ עקיבא עליה:

״מי שהי׳ ביתו סמוך לבית אליל ונפל אסור לבנותו כיצד יעשה כונס לתוך שלו ד׳ אמות ובונה הי' שלו ושל אליל נדון מחצה על מחצה, אבניו ועציו ועפרו מטמאין"

״כשרץ שנאמר שקץ תשקצנו ר׳ עקיבא אומר כנדה שנאמר תזרם כמו דוה צא תאמר לו מה נדה מטמאה במשא אף אליל מטמאה במשא״.

והיינו דהלשון שבא ביסוד המשנה ״אבניו ועציו ועפרו מטמאין״ מפרשי רבנן שהכונה "כשרץ" ור׳ עקיבא מפרש "כנדה".

והדברים ברורים ומבארים את עצמן.

ואחר זה בא במשנה במס' שבת שם:

״מניין לספינה שהיא טהורה שנאמר (משלי ל׳) דרך אני׳ בלב ים״.

ומי לא יראה שזה שב על יסוד המשנה במס׳ כלים פרק ב׳ משנה ג׳:

"הטהורים שבכלי חרס טבלא שאין לה לבזבז ומחתה פרוצה וכו' והספינה״(ס).‬‬


הערה (ס): ספינה של עץ טהורה בלא הלימודים האלה שהרי ‪.‬־מנינן מ»*סל״גמ*א ודיקן‬ ‫וזו אינה ממלמלת מלאה‪.‬‬