558
יסוד המשנה ודברי התנאים עליה
ושמואל דריש בגמרא שלשה פעמים גדי לגמרי לענינים אחרים ״אמר שמואל גדי לרבות את החלב גדי לרבות את המתה גדי לרבות את השליל גדי להוציא את הדם גדי להוציא את השליא גדי להוציא את הטמאה וכו׳״
בכל זה הדין דין אמת גם לשמואל דחיה ועוף אינם מן התורה כדברי יסוד המשנה,
כי לא מדרשת שלשה פעמים נדי ידעינן דחיה ועוף אינם מן התורה ודברי ר׳ עקיבא אינם כי אם אסמכתא דקראי.
וממקומו הוא מוכרע גם ממקום הזה עצמו, שהרי מיד אחר דברי המשנה שאסור כל בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה שאלו בגמרא ״מנא הני מילי״ והיינו כדברי רש״י מנא הני מילי דכל בהמה במשמע ולאו דוקא גדי, ואין בגמ׳ מנא הני מילי רק זה לבד.
ומבואר שהשאלה היא רק זאת מנא לן דגדי לאו דוקא, ובאו להסמיך הקבלה דגדי לאו דוקא והוא הדין לכל בהמה.
אם כן הדבר, מבואר מעצמו כי אין צורך במיעוטים מיוחדים לחיה ועוף.
והרי גם אחרי שיאמר ר׳ אלעזר ״אמר קרא וישלח יהודה את גדי העזים כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפי׳ פרה ורחל במשמע״, הנה זה פשוט דאין עוף בכלל גדי,
אבל כן הוא דרכם של האסמכתות, ועיקר הדבר קבלה כי לאו דוקא והוא הדין לכל בהמה טהורה.
והן דברי יסוד המשנה ואין חולק על זה, ובאמת לא נמצא ברייתא ותנא הסובר בשר עוף בחלב דאורייתא(נט).
ורק בדרך הוה אמינא ושקלא וטרי׳ נאמר זה בריש פרק כל הבשר מרב יוסף לאמר שיש מי שסובר כן, ואם הי׳ הדבר כן אז לא היתה משנתנו מיסוד המשנה, ודחו דבריו אביי ורב אשי שאין מי שסובר כן.
וכן הדבר יוצא גם מסתמא דגמ׳ בד׳ קי"ג דבמשנה שם נאמר:
״המעלה את העוף עם הגבינה על השולחן אינו עובר בלא תעשה״.
ובנמ' נאמר על זה ״הא אכלו עובר בלא תעשה שמע מינה בשר עוף בחלב דאורייתא אימא המעלה את העוף עם הגבינה על השולחן אינו בא לידי לא תעשה״.
אבל הלא מיד אחר זה בא שם במשנה "בשר בהמה טהורה וכו'״,
הערה (נט): ועל כן הנה במקומו של ר׳ יוסי הגלילי נהגו היתר, כי לא פשטה שם התקנה, ועל זה באו דברי ר׳ יוסי הגלילי לקיים מנהגם ולאמר דמדאורייתא מותר, ואחרי שזה תקנה מדרבנן במקום שנהגו ונתקבלה התקנה נהגו, והיכא דלא נתקבלה אפשר להניחם על מנהגם, וזה הי׳ כן גם במקומו של ר׳ יהודה בן בתירא.
ועל כן הננו מבינים דמודה ר׳ יוסי הגלילי גם הוא בעיקר התקנה, שהרי כבר נחלקו ב"ש וב״ה אם העלאה אסור, והאיך יחלוק ר׳ יוסי הגלילי על זה.
ונבין על ידי זה גם את זאת את אשר במשנה אין זכר בדברי ר׳ יוסי הגלילי מההיתר אפי' מדרבנן, ואין שם בדבריו רק שזה מותר מדאורייתא.
ומתורץ בזה גם את אשד נדחקו התוס׳ בחולין ד׳ ק"ד: ד׳׳ה עוף וגבינה.
ונתבאר לנו כל זה על ענינו במקומו.
