564
יסוד המשנה ודברי החזאים עליה
אבל נראה בזה הרבה יותר כי ר' עקיבא יאמר ״חוץ משמיעת הקול שהמלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו".
וכמה נפלאו דברי ר' עקיבא אלה וכמה מעידין על כל הדבר כמו שהוא.
שהרי יפלא לאיזה צורך יזכיר ר׳ עקיבא שהמלך לא דן ולא דנין אותו שאין זה שייך כלל לענין דבריו,
כי כל ענין דברי ר' עקיבא הרי הם רק זאת שבשמיעת הקול הנשיא פטור דהיינו אם השביעו חבירו אם יודע לו עדות ולא העיד כדכתיב (ויקרא ה') ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד וכו', אבל הנשיא כיון שהדין הוא ״לא מעיד ולא מעידין אותו״ הנשיא פטור.
ומדוע זה יזכיר ר' עקיבא בלשונו גם זאת ״שהמלך לא דן ולא דנין אותו״, אבל הוא רק מפני שדברי ר' עקיבא הנם ממשנה סנהדרין פרק ב׳ משנה ב':
״המלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו״.
ועל כן כאשר הי' נדרש לר׳ עקיבא להזכיר ממשנה זו סוף הבבא ״לא מעיד ולא מעידין אותו״ הזכיר את כל הלשון של בבא זו כמו שנאמר במשנה סנהדרין ״המלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו״.
ויותר מזה שכבר כתב גם התוס' יום טוב ״שהמלך לא דן ולא דנין אותו הכי תנן במשנה ב׳ פרק ב׳ דסנהדרין ואסיפא סמיך דתני סיפא לא מעיד ולא מעידין אותו ויש ספרים דגרסי הכא הסיפא נמי״.
אבל גם לספרים דגרסי במשנתנו בהוריות גם הסיפא, אבל לאיזה צורך הזכיר ר' עקיבא גם הרישא שהמלך לא דן ולא דנין אותו אשר זה אינו ענין לדבריו כלל.
ואין לנטות ימין ושמאל, כי רק מפני שדברי ר' עקיבא הנם מתוך דברי יסוד המשנה, מתוך המשנה הקבועה וסדורה בכל לשונה, על כן בהזכירו זה הוכרח לומר בלשונו כל הבבא כמו שהיא שם.
וכמה גדולים הם הדברים האלה וכמה מעידים הם על כל הדבר כמו שהוא.
וראוי לנו להעיר עוד על לשון יסוד המשנה בזה:
״אין חייבין על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו״.
אבל זה שאין בית דין חייבין על טומאת מקדש וקדשיו כבר בא שם במשנה ד׳ לפני זה ״אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש״.
וכבר עמד על זה רש״י ז"ל שם וכתב:
״אין ב"ד חייבין על שמיעת הקול וכו׳ ועל טומאת מקדש וקדשיו דכל הני וכו׳ ובדין הוא דלא איבעי למיתנא דהא תנא לעיל אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש ואמרינן משום דבעיא צבור בחטאת קבועה וטומאת מקדש וקדשיו הוי בעולה ויורד והוא הדין על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים ובו׳ והאי דקתני הכא וכו׳ משום דבעי אפלוגי ר׳ יוסי הגלילי ור׳ עקיבא וכו'״.
וכן הדבר כי מפני שדברי ר׳ עקיבא ור׳ יוסי הגלילי ילכו על יסוד המשנה וביסוד המשנה לא הי׳ אפשר להפסיק, כי יחד עם אין חייבין על עשה ועל לא תעשה שבמקדש בא גם אין אשם תלוי על עשה ועל לא תעשה שבמקדש, ושחייבין על עשה ועל לא תעשה שבנדה ומביאין על זה אשם תלוי,
