564
תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
האומרים כן אלא אם יש שם ארבע אמות מעיקר הגפנים ולגדר נותנין לו עבודתו וכו׳.־ ודברי ר׳ יוחנן בן נורי הנם לפרש איך הם דברי בית הלל וחולק בזה על ת"ק בדברי בית שמאי ובית הלל.
וכלשון הר"ב שם ״טועים כל האומרים כן דלעולם לא אמרו בית הלל דעריס של שורה אחת וכו'.״ (ועי׳ שם בתיו"ט בשם הכ"מ לתרץ קושית הר"ש).
ובמסכת עדיות פרק א׳ משנה ד׳: ״בית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים בין משנים בין משלשה ובית הלל אומרים רובע עצמות מן הגויה מרוב הבנין או מרוב המנין שמאי אומר אפילו מעצם אחד".
ועל זה בא בתוספתא אהלות וחובא בגמ׳ במס׳ נזיר ד' נ"ב:
"אמר ר׳ יהושע יכולני לעשות דברי בית שמאי ודברי בית הלל כאחד שבית שמאי אומרים משנים או משלושה או משני שוקיים דרך אחד וכו׳ ובית הלל אומרים מן הגויה או מרוב בנין או מרוב מנין הואיל וישנן וכו׳." ועי׳ ביבמות ד׳ כ"ו במשנה פ"ג מ"א: "ארבעה אחין שנים מהם נשואין שתי אחיות ומתו הנשואין את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתיבמות ואם קדמו וכנסו יוציאו ר' אליעזר אומר בית שמאי אומרי׳ יקיימו ובית הלל אומרים יוציאו."
ועי׳ במשנה במס׳ בבא בתרא ד׳ קנ"ח פ"ט מ"ט: ״נפל הבית עליו ועל אשתו יורשי הבעל אומרים וכו׳ בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן כתובה וכו׳ נפל הבית עליו ועל אמו אלו ואלו מודים שיחלוקו אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה שהנכסים בחזקתן אמר לו בן עזאי וכו׳".
וכבר נתבאר לנו בעמוד 286שהוא מחלוקת ר׳ עקיבא עם תנא קמא בשיטת בית הלל.
ובתוספתא בבא בתרא ספ"י בא הלשון בדברי ר׳ עקיבא יותר מפורש ״אמר ר׳ עקיבא מודה אני בזה בדברי בית הלל שהנכסים בחזקתן״. ועי׳ במס׳ זבים פרק א׳ משנה ב׳: "הרואה קרי ביום השלישי לספירת זובו בית שמאי אומרים סותר שני ימים שלפניו ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו.־
ועל זח בא במשנה עצמה מיד אחר זה מחלוקת ר׳ ישמעאל ור׳ עקיבא איך יש לפרש מחלוקתם.
"ר׳ ישמעאל אומר הרואה בשני סותר את שלפניו ר׳ עקיבא אומר אחד בשני ואחד בשלישי שבית שמאי אוסרים סתי שני ימים שלפניו ובית הלל אומרים לא סתר אלא יומו."
ושם במשנה שלפני זה נאמר: "הרואה ראיה אחת של זוב בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום ובית הלל אומרים כבעל קרי ,ראה אחת ובשני הפסיק ובשלישי ראה שתים או אחת מרובה כשתים בית שמאי אומרים זב גמור ובית הלל אומרים מטמא משכב ומושב וצריך ביאת מים חיים ופטור מן הקרבן.
