עין איה על שבת ו ו

(שבת נט:): "ותו דר"ח לא סגי דלא מליך, דכי הוה קא ניחא נפשיה דרבי, אמר: חנינא ב"ח יתיב בראש, וכתיב בהו בצדיקיא "ותגזר אומר ויקם לך וגו'"".

כל כח פועל לפי מדת הכח האצור בו להוייתו, וכל דבר נערך בהכרעתו לפי מגמתו ותכליתו. כל המון הכחות הרבים והאיתנים שבעולם, השוטפים והולכים במרחבי הבריאה, הנם הולכים ומתרכזים כדי לחולל ע"י כולם יחד, נפש חיה מאירה ומשכלת, הבוחרת בכל עז חילה בטוב האלהי ובאור החפץ העליון. ההתרכזות הזאת מוצאת לה מקום בנפש הצדיק, שהעלה את כל עז נשמת חייו ועומק כל חפצו לתכלית היותר נשגבה ונהדרה, שהיא עומק חפץ אלהי עולם, בורא קצות הארץ, אשר לא ייעף ולא ייגע ואין חקר לתבונתו 1 . המאמר היוצא מחפץ לבב נשמה זאת, חובק בכח וזרע עזו כל המון הכחות הנדרשים לחולל יצור נפלא כזה, ומלא עז כזה, ומתאים לכל המשקל התכליתי של כל הכרעתם של הכחות הכלליים המשמשים לתעודתם זאת. ע"כ איתניותו של אומר קדוש ונשגב זה הוא גדול ונערץ יותר מכל כח איתן ונשגב אשר בטבע המציאות וכל המון הכחות האדירים. ע"כ יבקע הררי עד וינצח כל צורי מכשול, ולא ישוב אחור ריקם. והאורה האלהית, הקבועה בנפש הצדיק הדבק באור אלהי אמת, תנחה גם היא את חפצי לבבו באותה הדרך המסויימת לחפץ העליון, אשר במאמרו וברוח פיו יעמדו כל עולמי עד. ע"כ אין לשער כמה חזקות ומשורגות הנן הסבות החזקות והרבות העומדות הכן לקיים דבר צדיק יסוד עולם 2 הדבק באלהים חיים. וכיון דאמר רבי, ר"ח ב"ח יתיב בראש, לא סגי דלא מליך, בין מצד פעולת המאמר בעתיד, בין מצד הוכחת אמתתו מצד העבר וההוה. "ותגזר אומר ויקם לך", להבא, "ועל דרכיך נגה אור" 3 , שכבר היה.

ו. .1 עפ"י ישעיה מ, כח. .2 משלי י, כה. .3 איוב כב, כח.