עין איה על שבת ב קנד

(שבת דף עמוד): "עתיך, זה סדר מועד".

לעומת הפשיטות הנמצאת בהנהגה הטבעית שאינה מורכבת מהמון דברים מלאכותיים, שע"פ צביון החיים איננה לכאורה עשירה בגוונים שונים, כאשר הוא בהחיים שכבר יצאו מתחום הטבעיות הפשוטה, שאף שהפסידו את בהירותם ורעננותם אבל נתעשרו בצביונים שונים ומתחלפים, כדי לתקן דבר זה, יש בעצם ההדרכה הטבעית האמיתית, שהיא דרך ד' באמת המלאה קדושה ואמונת אומן, ערך החילוף ועשירות הצביון מפני הזמנים, רושם המועדים והשבתות וכל מועדי קודש המצויינים, שכבר נערכו בהשגחה אלהית ע"י המסיבות הקדושות שלמענם נקבעו, הם מעשרים בחילופם הטבעי את השיווי שיש בפשיטות החיים הטהורים, שהולכים ע"פ סדרי הטבע הטהור שלא נתקלקל. ועי"ז מתקבצים בחיים הטבעיים האמיתים, חיי התום והאמונה, שני היתרונות, יתרון הבריאות והטהרה בעצמן, ויתרון חילוף הצביונים ועשירות הרשמים ע"י חילופי העתים כשהם נשמרים ע"פ קדושתם, כתורה וכמצוה, שרק על פיהן יבאו לנו בכל תוכן קדושתם המקורית, שיהיו מקראי קודש הראויים לשמם בדבר ד' "אלה הם מועדי". וזה בא רק ע"י התלמוד המביא לידי מעשה בכל עניני תורת המועדים, הפרטיים והכלליים, שהם אחוזים ותלויים זה בזה, עתיך,זה טדר מועד.