עין איה על שבת ב קלג

(שבת לא.): "א"ל מפני שאבדתי על ידך ארבע מאות זוז".

כאן הסב כלי המלחמה של ההקנטה לצד אחר, בראותו את אומץ גודל הענוה כי כל בוז וכל שפלות פרטי לא יפעלו עליו במאומה להוציאו מגדר מנוחת נפשו וענותנותו, פנה לצד אחר, להראות גסות מצדו עצמו, איך שקללת "לא ירבו כמותך בישראל" לא אמר מפני גרעון פרטי שמצא בערכו, כ"א יודע הוא מעלתו וכבודו הגדול בישראל. אבל מפני שסובב על ידו היזק פרטי לו בד' מאות זוז שגרם לעצמו, מוציא מפיו דבת קללה לכלל עם ד' כזאת שלא ירבו כמותו בישראל. ע"כ דייק רק מפני שאבדתי על ידך ד' מאות זוז והי' ראוי לגערה מרובה איך השתקע כ"כ בשגעון פרטי, לפצות פה 'לסובב' עי"ז בהיזק כללי לכלל ישראל, לולא הענוה הנפרזה הסובלת כל ברוח דעת ושלות השקט.

<< · עין איה על שבת · ב · קלג · >>