עין איה על שבת ב ע

(שבת כה:): "ת"ר איזהו עשיר, כל שיש לו נחת רוח בעושרו, דברי ר"מ".

מפני שהכל רצין אחר העושר ויש לזה נטיה פנימית אצל רוב בנ"א, ע"כ צריך להגדיר את המושג האמיתי של העושר, לאיזה מטרה טובה הוא נמצא בעולם. והנה עצם מציאות העושר היא סיבה להרחבת הדעת ושלות הנפש, שעל ידן יוכל האדם לעסוק במושכלות, בתורה וחכמה וכל טוב. א"כ המגמה האמיתית של העושר היא שלות הנפש הנמצאת על ידו. אבל אם יהיה העושר מביא את האדם לידי מהומה וטרדא ופיזור הנפש, אין זאת המטרה של העושר, שהרי עצם העושר אינו המטרה כ"א התולדה של מעמד הנפש השקט והדעה המתרחבת היוצא ממנו.

<< · עין איה על שבת · ב · ע · >>