עין איה על שבת ב נ

(שבת דף עמוד): "וילכו לאהליהם, שמצאו נשותיהם כטהרה".

שמחים, שנהנו מזיו השכינה. וטובי לכ, שנתעברו נשותיהן של כל אחד ואחד וילדה זכר. ההתעלות הרוחנית כשתארע ביחיד או בציבור, יש שתצר להנטיות הטבעיות למעט עז החיים שבהן. לא זאת היא אמנם דרך ד' השלמה, העליה הרוחנית שתבא בשלימותה ע"י ברכת ד' שעל עמו, היא לא תמעיט את הצביון של כל נטיה טבעית כ"א תכשיר אותה, לפנקה, לטהרה, שתהיה פונה למעלה לצד הטהר האנושי ולא לצד הזיהום הבהמי הגס. ובהיות הנטיות הטבעיות מטהרות ע"י כח ההנהגה השלמה והזיכוך השכלי והמוסרי של בעליהן, הם אז מוכשרים להשיג על ידי אותן הנטיות את המטרה היותר שלמה של הכונה הטבעית שיש בנטיות ההנה ע"פ החכמה האלהית. וחסד עליון בשעה המאושרה של רוממות קרן ישראל, אז בעת יסוד בית תפארתנו, הכל נקבץ יחד מהשמחה האלהית, שמחת המצוה היותר עליונה, קביעת הבית הגדול והקדוש שממנו תצא תורה ואורה לישראל ולעולם כולו עדי עד. הנה הורו המאורעות את התוכן של ההשלמה האלהית הרוחנית, שאיננה פונה למעט את עדן החיים כ"א לצחצחם ולטהרם. ובהיות הנטיות הטבעיות לא ממועטות כ"א מטוהרות, הן אינן כלל סותרות את המאור האלהי מלמלאות את הנפש הטהורה. והאור האלהי, הזיו הטהור הממלא נפשות טהורות, הוא עצמו פועל שיהיו המטרות של הנטיות הטבעיות מוצלחות בתכלית המעלה שלהן. הם מצאו נשותיהם כטהרה, הטהרה של הנטיות החושיות זאת היא המטרה האלהית, העלאתן משפלותן ומאפשרות עיוותן לדרכי חושך. ע"כ דוקא עם הסידור הטבעי של החיים הפרטיים הטהורים היו יכולים להיות שמחים מזיו השכינה, באהבת צור העולמים, בהכרה שכלית והרגשית, ללכת בדרכיו באהבת אמת והכרה עמוקה פנימית. ופובי לכ, טוב הלב יבוא כשהנטיות הטבעיות הן קולעות את מטרתן, לא רק להשלים את התביעה הטבעית, שהיא בעיקרה נוסדה רק בשביל גודל הערך של תכליתה, ע"כ ע"י קדושת החיים יובל הענין אל הצד העליון שבתכלית הנטיה. וזה נתברר ממה שנתעברה אשתו של כל אחד וילדה זכר. וכמה טוב לדורות השפיעו העובדים הנולדים, בהיותם ממולאים ברגשי קודש בנטיות להוד אור אל עליון ואהבת עמו על הצד היותר נעלה. העובדים העקריים המה הזכרים, אם שהנקבות הנה עוזרות נאמנות, אבל בשעה הרוממה והמוכשרת הזאת שרחוק רחוק הוא להמצא כמוה, כך היא הטובה השלמה שפועלים עיקריים, זכרים, יולדו בהכנה מתאמת כולה לחפץ האלהי השלם שהיה חי אז בלב הגוי כולו. גם זה הוא כחו של ישראל להגביר תמיד את הצד השכלי על ההרגשי, והשכל ינהל את הרגש וישביעהו מטובו. לב רגש נתן ד' לנשים, הנה מרגישות יפה את הדברים בטעם, בנועם ויופי, בזה בינה יתירה נתן הקב"ה באשה יותר מבאישי. אבל האב לכל חמודות, הכח הנותן מדה גם לחוקי הרגש עצמם הוא השכל הטהור, שהוא הפועל העקרי והוא המתגבר באנשים הזכרים. ע"כ ע"י הפעולה העזה של הרושם של ההשפעה האלהית השלמה, מחנוכת הבית, מקביעות מקום האורה לישראל ולעולם, הוכר אופיין של ישראל שהוא הגברת השכל על הרגש, שאז תצא ההצלחה ואור האמת והשלום לשכלול הגמור. ע"כ ילדה כל אחת מנשותיהם זכר, המוכן לעבודה שכלית היותר רוממה וטהורה, השולטת ג"כ על עז הרגש.