עין איה על ברכות ט נב

(ברכות נה:): "אמימר ומ"ז ורב אשי הוי יתבי בהדי הדדי, אמרי כל חד וחד מנן לימא מלתא דלא שמיע ליה לחבריה".

כל המדעים והמוסרים הנכנסים בחוג ידיעת האדם פועלים עליו על הנהגתו ומדותיו הלך נפשו ודיבוריו. ע"כ יש אפשרות שיהי' איש חכם אלהי במעלה עליונה כ"כ, עד שאותו החכם שהוא מכיר ויודע שיחותיו הלך דיעותיו ומוסרו, יכיר ג"כ אם נמצאת בממשלת שכלו וידיעותיו איזה דעה שתהי' או לא. וזאת היתה מחכמת השלמים הללו, שראוי לנו לציירם במעלה היותר רוממה, שיהי' יכולת בכ"א מהם להכיר בחבירו ע"י שיטתו ומעמד הנהגתו איזה מלתא יש דלא שמיע לי'. אבל זולת זאת ההכרה הנפלאה אי אפשר שידע כל אחד מה הוא הדבר דלא שמיע לחבריה, רק הם ע"ה דרוח אלהין קדישין בהון.