עין איה על ברכות ט נ

<< · עין איה על ברכות · ט · נ · >>

(ברכות נה:): "שבע זמנין לגזרו עלך מן שמיא דליהוי טבא ויהוי טבא" א"א להשכיל יחש הרהורי הלב וכחות המדמה שבהם ועל ידם יארגו החלומות אל עולם המעשה והעלילות המתהוות בפועל, אם תוקח המציאות בהבנה באופן פרטי וגס, כ"א בהקפה כללית איך הגשמיות והרוחניות, חוקי הטבע וחוקי השכל, חוקי המוסר והצדק וחוקי הנפש, כולם אחוזים בארג אחד, העבר ההוה והעתיד איך הם נסקרים בסקירה אחת, כולם מאדון אחד הכל יוכל וכוללם יחד. אז ישכיל האדם יחש האמיתי של הרהורי לבבו וכחות נפשו איך שגם שם בעולם הדמיון יש סדר ומשטר גם שם יש הנהגה של חכמה וצדק עולמים. וכולם קשורים הם בשלשלת ההשגחה העליונה להיות עזרה להרמת מצב האדם בכללו ובפרטיו, המחובר בלולאות עם כלל המציאות הגדולה והרחבה, מזג הגשמיות והרוחניות. ואחדותם יובן לנו במספר השבע, בשבעת ימי בראשית יובנו ששת ימי המעשה הגשמיים והשבת הרוחנית, שהיא מטרתם והשלמתם. וכד'י מהר"ל מפראג ז"ל יחש שש קצוות הגשמיות, שהם תנאי כל חומר והצורה השכלית הכוללתם, כלומר מידי אדון כל החפץ בצדקת בריותיו והצלחתם יתכוננו כל הסבות הגשמיות והרוחניות בחוברת, אשר מצד ההשקפה השלימה הזאת אין דבר שמתפרד מאחדות הכללית. שבע זימניו לגזרו מן שמיא, הפעולות הפועלות המכנסות את הפרודים לאחדות בגשם ורוח, בטבע ושכל, בנפש וכוחותיה בהסכמה וחפץ טבעי, דליהוי טבא, לתכלית טוב ומוצלח בהוה, ויהוי טבא בתולדות יוצאות ושופעות על העתיד, בתור הערה על אפשרות ההפעלה של רשמים הנראים לפנינו דקים דומים לאין, כרגשי חלומות על כלל המציאות המלאה כוחות איתנים. כי זאת היא פרי האחדות של המזג הכללי, של האדון המיוחד שהאיר עולמו באור שבעת הימים, אור עולם באוצר חיים. וכך היא תכונת החיים להיות נקשר כל מיתר ופתיל עב וגס בחוברת עם כל שרעף ומחשב דק וקלוש לערך עיני החומר החושבת כל חומריות לחזקה במציאות. ועל כאלה נאמר"למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך", בכל עושה הקב"ה שליחותו , מכש"כ במדה טובה המרובה ממדת פורענות, כי חפץ חיים הוא מלך חי העולמים.

<< · עין איה על ברכות · ט · נ · >>