עין איה על ברכות ח ה

(ברכות נב:): "תנ"ה א"ל ב"ה לב"ש הרבה מאורות יש באור".

אמרו יש באור ולא יש באש, כנוסח הברכה "מאורי האש", להורות שראוי לסמן הברכה על צד המאיר שבאור ולא על צד החום לבדו, ומצדו יש הרבה מאורות. והכונה הפרטית בזה בהגיון הלב הוא ג"כ להורות יסוד ההכרה של המציאות מצדנו, שבזה נמצא הרבה פרטים וחילוקי מעלות של התבוננות פרטית. ומזה נבוא להתבוננות הבריאה מצד הבורא ית' שמצדו הוא הכל אחדות פשוטה, ואין לתאר חילוקי ערכים ומדריגות, ונקרא "מאור" על שם הפעולה היוצאת אל המשיגים החשים [] האור, יש כאור מצד עצמו. וסברת ב"ה היא ג"כ, באשר השגת החושים את מוחשי הראות באמצעות אור האש היא בהשגה כהה נגד השגתם לאור היום, היא מקבלת בערך אור השכל לההשגה השני' שהיא השגת המציאות מצדנו. א"כ ראוי לבא בתחלת השער בחקר פרטי. ויליף מברייתו של עולם דכתיבי ויהי ערב ויהי בוקר ברישא חשוכא והדר נהורא, ומתוך החושך מאיר לנו אור האש. א"כ ראויה היא הברכה להתרבות כערך הבריאה בכלל שנבראת בבי"ת בראשית, ובזה יש ברכה, ומתוך הברכה אנו מכירים מעלת היחוד הנמצא בבריאה, ואנו באים למדת הקדושה, שזהו יסוד ברכה קדושה שרמזו החכמים במעבר יבק דיעקב, והדברים נאותים ברמז ודרישת רשומות.

<< · עין איה על ברכות · ח · ה · >>