ויקיטקסט

עין איה על ברכות ו סו

(ברכות מד:): "ת"ר טחול יפה לשנים וקשה לבני מעיים כרישין קשים לשינים ויפים לכני מעיים".

לבד התועלת הגופנית יש בזה הערה, כי ראוי להסתכל בכל דבר והנהנהי[1] על מעלותיו וגם מגרעותיו, ולהשתדל בעצה להיות בא להשתלם מן המעלות, ולא להיות נזוק מן החסרונות הבאות לרגליהם. וכן הדבר נוהג בכל החמדות שבעולם שיש מהם שמנעימים את החיים החיצונים למהדרים אותו, אבל לפעמים ישחיתו חלק החיים הפנימיים. ע"כ אין העצה הגונה לא מי שסובר שראוי להנות מהם בכל אופן למען הגיע אל התועלת החיצוני, ולא ישים לב אל ההיזק הפנימי שבא לרגליו. כי הלא ינהם באחריתו, בראותו שרק פרח והידור נאה שהוא ציצת נובל קנה לעצמו, ואבד עז חיים של עז והדר נצחי. אמנם גם הממאנים לנגוע וממאסים בתועלת החיצוני ג"כ אין הדבר הגון, כי כל מה שברא הקב"ה בעולמו לכבודו בראו, כל הדברים שיש בהם להרחיב דעתו של אדם לפאר חייו ולהדרם יש בהם מהשלמות הראוי' כפי ערכם. אלא שראוי לקחת הדברים אבל בעצה נכונה שלא יזיק החסרון כ"א יועיל הצד המועיל, כדרך העצה בדברים הגופניים שהורו חז"ל שמזיקים מצד א' ומועילים מצד אחד, וכן בדברים המועילים לשלימות הפנימי. אבל כשלא יובנו איך לקחתם, יוכלו להזיק לשלימות החיצוני של האדם. כי אם יסתכל תמיד בחכמות מופשטות בדעת אלהים אם שתגדל נפשו מאד, אבל אם יפליג בדבר [] מכל החיים, הלא יהי' לזרא לרוח האדם. ע"כ טוב שישכיל האדם איך לקחת גם יתרון המעלות הפנימיות מבלי להיות ניזוק על ידם צד שלימות החיצוני של האדם. ושתי אלה ההדרכות המה כלליות דוגמת הפרטיות של טחול היפה לשינים החיצונים וקשה לבני מעיים הפנימיים, שלמדונו עצה: נלעסיה ונשדייה, והכרישין שיפים לבני מעיים הפנימיים וקשים לשינים החיצונים, הורונו דרך: נשלוקינהו ונבלעינהו.


  1. ^ צריך תיקון.
אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/עין_איה_על_ברכות_ו_סו"