עין איה על ברכות ו לב

<< · עין איה על ברכות · ו · לב · >>

(ברכות מ.): "אר'"ח ב"א אר"י הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעיים, ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין ומברין כל גופו של ארם".

כבר העיר הגה"ח רמח"ל ז"ל בספר אדיר במרום, שישנם בע"ח שהנפש החי' היא טבועה אצלם בחומריות הגוף וישנם שהיא צפה ואינה טבועה בחומריות רק היא חפשית, ואצל דגים אין הטביעה גדולה כלל ע"כ אינם צריכים שחיטה ובאסיפה בעלמא סגי להו. והנה כאשר עיקר החיים הוא בנפש, והגוף אינו חי מצדו, ע"כ מובן שלפי ערך שהנפש אינה טבועה בעמק הגוף כח החיים חזק יותר, ע"כ כח החיים שבדגים מצד הנפש חזק יותר. וזה הכח נשאר בהם עכ"פ שהרי הנפש פועלת עכ"פ על הגוף ומזגו. ויותר מזה יש להרשים שהגוף הוא מונע את כח החיים, ומיעוט הגוף הוא נותן שליטה לכח החיים יותר. ע"כ דגים קטנים עוד כח החיים חזק בהם יותר, שעם שיש להם היתרון שאין הנפש קשורה הרבה במסכת הגוף, עוד גופם קטן ודל ואינו חוצץ בעד הכחות החיוניים שבנפש. ע"כ פועלים דגים קטנים לחזק כח החיים בכלל, וחיזוק כח החיים שומר מחולי מעיים ביחוד ע"י האכילה של דבר שיש בו כח החיים מרובה מוסיף כח חיים במעיים, וכח העיכול מתחזק ומתגבר על כל חולי. ולא עוד שפועלים ג"כ בכח החיים החפשי שלהם, שאינו משועבד לגוף בקישור חזק, ועם הקישור החלש הוא קטן, שפועל ג"כ על גוף האדם להרבות בו כח החיים. ומזה תולד ג"כ הערה מוסרית, לכונן תמיד את ארחות החיים לגדל ולחזק את הכוחות הרוחניים ולבקש רק קורת הרוח בהנאות רוחניות, ובזה יתחזקו ג"כ כחות הגוף ויהי' לו כח להיות דבק בתורה וחכמה ודעת ויראת ד' טהורה. ועם זה יהי' חזק בגופו ושלם בכחותיו הנפשיים, חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לד', ויברח בשמחה וטוב לבב מכל הכיעורים של השיטוף בהנאות המורגשות המביאות להטביע את הנפש וכח החיים בעמקי הגוף ותאותיו הפחותות, שמזה בא הפסד אל הגוף ואל הנפש יחדיו. ובהתחזק הכח הרוחני הנמצא בתכונת הדגים הקטנים, והפעולות המכוונות כולם למטרה זו של הגברת החיים הרוחניים לכל דרכיהם מסירה כל מחלה, ומרבה כח החיים לחזק את הגוף להפריחו, להרבות כחותיו ולחזק כל כח שבו בבריאות הגונה, כדי שיהי' כלי הגון לשימוש הנפש בדברים שהם תכלית מציאותו של האדם.

<< · עין איה על ברכות · ו · לב · >>