עין איה על ברכות ה צ

(ברכות לג.): "ת"ר מעשה במק"א שהי' בו ערוד והי' מזיק את הבריות באו והודיעו לר"ח ב"ר, א"ל הראוני את חורו כו' יצא ונשכו ומת אותו ערוד, כו' א"ל ראו בני שאין ערוד ממית אלא חטא ממית, כו'".

מבואר ביותר, עפ"ד חז"ל חולין קכ"ב, שערוד נברא בנס בתוך נס לפורענות, א"כ כל כחו והוייתו אינו כ"א לענוש את הרשעים, ומה שנראה בערוד בגלוי ה"ה לכל המזיקים, שכולן לא נבראו בתכונת הזיקן כ"א לענוש את הרשעים. אלא שהערוד שאינו מכלל בריותיו של הקב"ה מששת ימי בראשית, וכל יצירתו אינו כ"א לעונש ופורענות, ותכליתו אינו כ"א בעונשם של רשעים, כיון שנשכו לאותו צדיק הי' בזה ההפך מסבת מציאותו, ע"כ מת אותו ערוד.