עין איה על ברכות א סו

(ברכות ו:): "היודע בחבירו שהוא רגיל לתן לו שלו' יקדים לו שלו' כו'".

מוהרש"א הקשה מהא בגיטין דרב חסדא הוי מקדים שלמא לנכרים. משמע אפי' למי שאינו רגיל להקדים לו שלו', ותי' דמיירי ברגיל להקדים לו. או נכרי משום דרכי שלו'. וב' התי' אינם נראים, דלקמן פ"בנ מפורש אמרי', ומקדים שלו' לכל אדם ואפי' נכרי בשוק, הרי מפורש כל אדם אפי' אינו רגיל, וגבי נכרי נקט אפי'. ולעד"נ דאם פוגע בחבירו, מדת חכמים היא להקדים לכל אדם. אבל אין חובה להשתדל שימצא לו כדי להקדים שלו'. וי"ל דבשוק קאי אתרוייהו הוי מקדים בשלו' כ"א ואפי' נכרי -ואשניהם אומר בשוק פי' כשיזדמנו לך, אבל ביודע בחבירו שרגיל לתן לו שלו', ישתדל למצא אותו באופן שתקדים לו שלו', והמקרא מוכיח שאמר ע"ז "בקש שלו' ורדפהו".

<< · עין איה על ברכות · א · סו · >>