עולם אחד/נח
פרק נח עריכה
אחר שהודעתיך בפרקים שעברו אחדות האצילות הקדוש ואחדות התורה הקדושה, במה שיש בו די למשכיל, אמרתי הנה בא עת דודים לגלות לך מצפוני חכמה בסוד אחדות ישראל עם קדוש.
- (בשעה זו שהיא היתה בחצות יום ו' עש"ק ערב שבת קדש כ"ב תמוז אבד חסיד מן הארץ, הוא אדוני חותני הצדיק המפורסם שר וגדול בישראל ושמו מרדכי ז"ל, בשנת יו"ם דו"ה, מרדכי הצדי"ק אב"ד לפ"ק, בפרק הזה נ"ח נפשיה, ורשמתי לזכרון)
וכבר הורתיך בפרק י"ח בענין אחדות אצילות הקדוש שהוא בדרך ההשתלשלות, עיין שם היטב. לכן גם פה צריך אתה לדעת מתחלה השתלשלות ישראל עם קדוש, וממנו נקח להבין אחדותם ויחודם.
ואתחיל ואומר בתכלית הקיצור כדרכי. הנה אדם הראשון יציר כפיו של הקב"ה הוא היה כלול מן כלל ישראל מראשיתם עד תכליתם. וכמו שאותיות אמת הם "ראש תוך סוף" מן האותיות והם כלל כל האותיות כמו שבארתי למעלה -- כמו כן שלשה אותיות אדם הם ראש תוך סוף מכל הדורות עם קודש, כי הוא נוטריקון אדם דוד משיח וכנודע. והוא כלל כל הדורות באמת. וכמו שאמרו חז"ל (שמות רבה, מ) וזה לשונם: "עד שאדם הראשון מוטל גולם הראה לו הקב"ה כל צדיק וצדיק שעתיד לעמוד ממנו, יש שהוא תלוי בראשו של אדם ויש שהוא תלוי בשערו, ויש שהוא תלוי במצחו וכו'", עיין שם באורך. וזה ענין הקומה הכוללת שניתנה לאדם הראשון וכמו שרמזה הרב עשרה מאמרות - במאמר חקור דין (ח"ג פ"ב), עיין שם.
ואמרו חז"ל (ויקרא רבה כ, ב) וזה לשונם:
- "א"ר לוי בשם ר' חמא בר חנינא י"ג חופות קשר לו הקב"ה בגן עדן שנאמר בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך אודם וכו'. רשב"ל אמר חד עשר ורבנן אמרי עשר. ולא פליגי - מאן דעבד להון תלת עביד כל אבן יקרה מסוכתך תלת, מאן דעביד להון חד סר עביד להון חדא, מאן דעביד להון י' ולא עביד חד מנהון". עכ"ל.
והנה במאמר הזה נתקשה הרב יפה תואר באומרו "לא פליגי" וכתב וזה לשונו: "לא הבינותי זה, דכיון דפליגי בפירוש דקרא - הא פליגי, ובמאי הוו להו למפלג טפי מזה, ואם איתא למימר דלא פליגי בסברא אלא בפירוש דקרא מה למימרא וכו'. ואם פי' דכולהו סבירא להו די"ג חופות הוו ולא פליגי אלא אי רמיזי כולהו בקרא - לא מסתבר דכוון דקרא לא מדכר למר רק י"א ולמר י' - מנא להו דהוו טפי וכו'". ועיין שם שהאריך והניח בתימא.
ולי אני הצעיר יש בזה שני דרכים ליישב קושיתו. דרך אחד עמוק מאוד, ודרך השני קרוב לפשוטו. ומפני שכבר הודעתיך שלא באתי בקונטרס הזה להאריך בסודות עמוקים, ובפרט שאין שייך כל כך לענין הזה שאני עוסק בו פה - לכן לא אציג לפניך כאן רק הדרך השני הקרוב לפשוטו ושייך לעניינינו.
הלא נדע סוד אד"ם שהוא חושבן מ"ה, והמילוי של מ"ה חושבן חוה אשתו, כי היא כלולה בו, ובסוד (בראשית ה, ב) "ויקרא את שמם אדם". וכבר ידעת בסוד אחד שסודו אח - שהוא ז"א בגימטריא ט' מדות, ונוקבא סוד אות ד' מן אחד משלימתו לעשר. וסודם ו"ה כנודע. הרי לפניך סוד עשר שהוא סוד זו"ן שהם שני אותיות ו"ה שבגימטריא י"א. ומתאחדים ונעשים אח"ד בסוד היחוד אח"ד כאמור, והיינו סוד י"ג שבגימטריא אח"ד. ונאמר כמו כן בסוד עלייתם בסוד התאחדותם על דרך שהורתיך למעלה. הנה כי כן י"ג חופות מתאחדים בסוד שני אותיות ו"ה שהם חושבן י"א. ועם שני אותיות עצמן - הרי י"ג כמנין אחד כמו שאני עתיד לבאר אי"ה בפירוש "אחד מי יודע".
והם מתאחדים בסוד עשר שהוא סוד יוד - ציור אות א שמספרו אחד. והוא שורש סוד אדם וכמו שאני עתיד לבאר בפרקים שיבואו בעז"ה. הרי שלא פליגי כלל, כי כולי עלמא מודים בכל שלשה בחינות אלו האמורים. וגם קרא משמע הכי ומשמע הכי, כי הכל אמת, ואלו ואלו דברי אלהים חיים. וכל אחד מפרש דברי חבריו. והמשכיל יבין היטב.