פרק כו עריכה

בדברי האר"י זלה"ה האמורים בפרק העבר הבנתי בעז"ה מ"ש חז"ל (בכמה מקומות בש"ס) "אין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט", וכמו כן אמרו "אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות". והכוונה לדעתי הוא מ"ש הרב זלה"ה, כי הנה תכלית המכוון מה שאנו מרבים ומגדלים בכח מעשינו את נוקבא דז"א ברבוי אחר רבוי עד שנעשית פרצוף שלם -- הוא בשביל למעט אותה, כלומר שתתעלה למקום יותר עליון ושם תתמעט במה שנעשית נקודה אחת קטנה. וגם שם אנו חוזרים ומגדילים אותה ברבוי אחר רבוי גם כן כדי שתתעלה עוד יותר כמבואר לעיל. אך אמנם מפני כי המיעוט הזה מה שהיא למעלה במקומות גבוהים, גבוה מעל גבוה, הוא באמת גדלות יותר ממה שהיא למטה בפרצוף שלם, וכאמור שם בספר פרי עץ חיים עי"ש. לפיכך אמרו חז"ל "אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות", כי מה שנעשית נקודה קטנה וחוזרת ונעשית נקודה קטנה בכל המקומות הגבוהים, גבוה מעל גבוה -- הכל היא בשביל לרבות בתכלית הגדלות עד המקום היותר גבוה, דקה מן הדקה. והיינו על פי תירוץ הראשון האמור בגלגולים פרק ט"ז הבאתיו למעלה בפרק י"ט עיין שם. ושם הודעתיך גם כן בשם הרב זלה"ה שאי אפשר לתחתון לעלות למעלה ממדרגתו אם לא שתחלה יעלה העליון למדרגה שעליו, עיין שם.

ואפרש לך מעט מזעיר, ואם בעל נפש אתה תבין עוד יותר ויותר מה שאין הפה יוכל לדבר, הסכת ושמע, שהגידול היותר עליון מנוקבא דז"א היא הבחינה ומדריגה השביעית המבואר בעץ חיים דרוש מיעוט הירח ([[עץ חיים/שער לו (הכל)/{{{3}}}|עץ חיים שער לו (הכל),]]), והיא שתהיה גם הוא משתמשת בכתר אחד כמוהו. וכמו שמת"ת אמא נעשה כתר ז"א - גם היא תעלה עד שם ויהיה כתרה בת"ת אימא. ויהיו ב' מלכים משתמשים בכתר אחד. ויהיו שניהם מקבלים הארתם מאימא, כל אחד על ידי עצמו. ויהיו שוין זו"ן במציאותן כדמיון אבא ואמא, כחדא נפקין וכחדא שריין. וזה תכלית הגידול שלה - עיין שם היטב.

ומבואר גם כן במה"ש ש"ה ח"א פרק ב' שתכלית תשלום זעיר הוא כשעולה במקום אריך אנפין בדיקנא דיליה וליקח משם בחינת מוחין דיליה ואז הזעיר עצמו נעשה אריך. ואריך עולה יותר למעלה -- עיין שם היטב. וממילא מובן מזה כי מ"ש בדרוש 'מיעוט הירח' שיהיה כתרה בת"ת דאמא היינו אחר עליית אימא - שהרי אמר שיהיו זו"ן שוין, ותשלום זעיר הנה הוא במקום אריך אנפין וכדבר האמור. ודוק היטב ואז תבין דברים הרבה אשר קצרה היריעה מהכיל אותם.

וגם כי לא באתי הנה בקונטרס הזה לפרש דברים אחרים כי אם מה שצריך לענין הזה ויש די והותר בעז"ה לאיש המשכיל להבין ממה שכתבתי כל שורש הדברים בענין הנקודה קטנה דקה מן הדקה ברוחניותה וכמו שהארכתי בפרקים שעברו לפנינו. ואתה דע לך. וכבר הודעתיך בפרק שלפני זה שמשפט אחד לכל הפרצופים בעלייתם. והמשכיל יבין.