עבודת הקרבנות/סדר שמירת המקדש

א

מצות עשה מן התורה על הכהנים לשמור המקדש^[1] דכתיב במדבר (י"ח) וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת. ונאמר בלוים וְנִלְווּ עָלֶיךָ וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל. וכן כתב (במדבר ג') וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שֹׁמְרִים מִשְׁמֶרֶת הַמִּקְדָּשׁ לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. רמב"ם פרק ח' הלכות א' ג' מהלכות בית הבחירה:

ביאור

^ לשמור המקדש. וענין השמירה הוא לשמור אותו וללכת סביביו ואף על פי שאין שם פחד מאויבים ואלא מלסטים מכל מקום מצות עשה לשמור המקדש שהוא דרך כבוד וגדולה כדרך שמשמרין פלטין של מלך וזמן השמירה לדעת הרמב"ם והראב"ד והר"ש והברטנורא בראש מידות היה דוקא בלילה ולשיטת הרא"ש והמפרש היה השמירה גם ביום עיין שם בהרא"ש הטעם. [וכן איתא בספרי פרשת קרח דענין השמירה היה דרך כבוד] ועיין במשנה למלך. ואם בטלו השמירה עברו בלא תעשה דכתיב וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ הזהרה היא שבטול שמירתו היא לא תעשה:

ב

ומצות השמירה שיהיו הכהנים מבפנים^[1] והלוים מבחוץ וארבעה ועשרים איש היו שומרים אותו. הכהנים בשלשה מקומות והלוים בכ"א מקום הכהנים היו שומרים בבית אבטינס^[2] ובבית הניצוץ^[3] ובית המוקד. בית אבטינס ובית הניצוץ היו עליות בנויות בצד שערי העזרה והרובין^[4] היו שומרים שם בית המוקד^[5] כיפה^[6] ובית גדול^[7] היה מוקף רובדין של אבן^[8] וזקני בית אב^[9] של אותו היום היו ישנים שם ומפתחות העזרה^[10] בידם^[11] ולא היו הכהנים השומרים ישנים בבגדי כהונה^[12] אלא מקפלין אותן ומניחין כנגד ראשיהן^[13] ולובשין בגדי עצמן ^[14] וישנים על הארץ כדרך כל שומרי חצרות המלכים שלא ישנו על המטות^[15]

ביאור

^ מבפנים. דכן איתא בספרי (במדבר י"א) על פסוק אתה ובניך איתך:
^ בבית אבטינס. [אבטינס על שם האומנין מפטמי הקטורת שהם משפחת אבטינס] היא הלשכה שעושין בה הקטורת ובכותל דרום של עזרה היתה:
^ ובית הניצוץ. היא כעין אכסדרה פתוחה מרוח אחת לפנים משער הניצוץ לצד העזרה שנכנסין מהשער לתוכו וניצוצי חמה מנצצין בה והיתה אורה מרובה לכך ניקרא הלשכה בית הניצוץ (הרא"ש) והת"י פירש משום שכל עץ שמעלה להב מרובה אין אש שלו מתקיימים הרבה להכי היו מבערין גם כן אש בבית הניצוץ מעצים שמתקיימן ניצוצין שלהם זמן מרובה שאם תכבה אש במערכה שבמזבח החיצון ימהרו להביא אש משם ומדלא היה שם מדורה גדולה להכי ניקרא בית הניצוץ:
^ והרובין. היינו בחורי הכהנים דלא הגיע זמנם לעבוד למחר אינם מניחין אותן לשמור בלילה כדי שיזדרזו למחר לעבודה. [ועיין במשנה למלך דמסיק דהרובין לאו כהנים קטנים פחותין מי"ג שנה שלא הגיעו לעבודה דהרי שמירת המקדש מצות עשה ואיך יקוים המצוה על ידי קטנים אלא פירש דבגדולים איירי אלא שהם פחותים מעשרים שנה שאין מניחין אותן לעבוד וזהו שאמר בש"ס דלא מטו לעבוד עבודה. מיהו מלשון הש"ס דקאמר התם קרו להו פרחי כהונה והכא קרו להו רובין משמע דגם הרובין בני עבודה נינהו כמו פרחי כהונה אלא דפרחי כהונה שהיו שומרים בבית המוקד היו מוכנים לעבודה למחר ששם היה מקום הפייס שהגיע משמרתם לעבוד והרובין שהיו שומרים בבית אבטינס היה גם כן פרחי כהונה אלא דלא הגיע משמרתם למחר לעבודה]
^ בית המוקד. קרי על שם שהיה בה תמיד מדורות להתחמם בהם הכהנים ההולכים יחפים על הרצפה. וגם היו מלובשים בכתונת אחת להכי היו מתחממים שם נגד המדורה:
^ כיפה. דלשכת בית המוקד היה בנויה על גבי כיפה של אבנים בשביל שהכהנים היו שומרים בה ושמירת הכהנים צריך להיות למעלה מן הלוים במקום גבוה כדנפקא לן מקרא וילוו עליך וישרתוך (מפרש). ועיין בפירוש רבי עובדיה מברטנורא דלא פירש כן דהגג שלו דומה למקצת עגולה ועל שם זה קרוי כיפה וכן פירש הראב"ד וכן מוכח מהרמב"ם וכן הסכים הגר"א וכן היא בהר"ש דלא כהמפרש במדות עיין שם:
^ גדול. י"ד לשכות היו פתוחות לבית המוקד כחדרים הפתוחות לבירה ועל ידי מעלות עולין מהלשכת שמה לבית המוקד ומאלו הד' לשכת ב' מהם היה בנוים בקודש ובעזרה. וב' מהם בחול בהר הבית דבית המוקד היתה בנויה חציה בקודש וחציה בחול. וקנים קטנים מפסיקין בין קודש לחול כדי שיזדהרו הכהנים ולא ינהגו במקום קודש מנהג חול [ואף על גב דגגין ועליות לא נתקדשו מכל מקום משום שהכיפה היתה שוה לקרקע העזרה לפיכך לא בטלו מהם קדושת העזרה] (מפרש):
^ רובדין של אבן. היינו שורות של אבנים כמין אצטבאות בולטות מכותלי החומה מבפנים לתוך בית המוקד ועל גבה שוב שורה אחרת יוצאת מכותל קצרה משורה שתחתיה וכן שורה על גבי שורה עד למעלה כעין מדרגות סביב ולמעלה היו ישנים זקני בית אב של אותו היום:
^ וזקני בית אב. שמואל הנביא ודוד המלך עליו השלום חלקו כל הכהנים לכ"ד משמרים [וכן היו מתחלקים הלוים לכ"ד משמרים] וכל משמר היו עובדים שבוע אחד והמשמר נחלק לבתי אבות בית אב לכל יום ואותן זקני בית אב שהיו צריכים לעבוד למחר היו ישנים שם על אותן הרובדין ובמקום חול היו ישנים דראשי פשפשין היו מפסיקין בין מקום קודש לחול כנ״ל:
^ ומפתחות העזרה. שהיו נעולים שערי העזרה בלילה:
^ בידם. ברשותן. דשם במקום הרובדין במקום אחד היה גומא אמה על אמה ובאותו הגומא הין מונחין המפתחות שהיתה קשורה בשלשלת ועל אותו גומא היו מכסין בטבלא של שיש ועל אותו טבלא היה הזקן ישן:
^ בבגדי כהונה. הראב"ד פירש הטעם משום דנהנה מקדשים דאי משום כלאים שבאבנט הרי להראב"ד פרק י"ב מהלכות כלי המקדש הלכה ח' דאפילו ללבשן שלא בשעת עבודה שרי ואף להרמב"ם שאסור ללבשו שלא בשעת עבודה אפילו הכי להציע תחתיו שרי משום דאבנטו היה קשה וכלאים שהוא קשה מותר להציע תחתיו בשאין בשרו נוגע בו וע״כ האיסור להניח בגדי כהונה תחת ראשו מדנהנה מבגדי מקדש באופן זה:
^ כנגד ראשיהן. למטה מראשותיו כדי שיהיו מזומנים לפניו כשיקום. ת״י:
^ בגדי עצמן. בגדי חול שלהן:
^ והכהנים השומרין לא היו נעורין כל הלילה רק א׳ או ב׳ . היו נעורים והשאר היו ישנים ומתחלפין משעה לשעה (מל״מ פ״ח הל׳ י׳ מהל׳ בהב״ח. ת״י מ״א פ״א דתמיד):

ג

אירע^[1] קרי לאחד מהם יוצא^[2] והולך לו במסיבה^[3] שתחת הקרקע ^[4] וטובל^[5] ונרות הי׳ דולקין מכאן ומכאן^[6] עד שהוא מגיע לבית הטבילה ומדורה^[7] היתה שם ובית הכסא של כבוד^[8] וזה היה כבודו מצא נעול בידוע שיש שם אדם פתוח בידוע שאין שם אדם לאחר שירד וטבל עלה ונסתפג^[9] ונתחמם כנגד המדורה וחוזר וישב לו אצל אחיו הכהנים^[10] עד שנפתחו השערים^[11] בבוקר יוצא^[12] והולך לו.^[13] (פ״א דתמיד רמב״ם פ״ח הל׳ ז׳ מהל׳ בית הבחירה):

ביאור

^ אירע. סדר מעשיהם מפרשינן:
^ יוצא. דרך לשכת צפונית מערבית שהיתה בחול שהיא אחד מד׳ לשכת הפתוחות לבית המוקד ויורד דרך לשכה זו במחילה לבית הטבילה:
^ במסיבה. הוא גשר שיורד בה להמערה:
^ שתחת הקרקע. של המקדש דבעל קרי אסור לכנס לעזרה אבל במחילות מותר לילך שהמחילות הפתוחות לחול לא נתקדשו (רמב׳׳ם שם דהמחילות הפתוחות להר הבית לא נתקדשו) וכן היא בהרא״ש. בראש תמיד (ופסחים פ"ו):
^ וטובל. כן הדין שב״ק א״צ ספירת ימים לטהרתו אלא מיד כשפורשין מהטומאה רשאין לטבול (מפרש):
^ כדי להאיר במחילה ובשבת היו מדליקין מעש״ב:
^ ומדורה. היתה שם סמוך לבית הטבילה שיתחממו בה הכהנים קודם שטבלו ואחר שטבלו:
^ משום דתנן פ״ח מ״ז דמקואות דכל זקן וחולה שראה קרי ולא הטיל מים קודם טבילה כשיטיל מים אחר הטבילה צריך טבילה אחרת משום שיוצא עם מי רגלים שיורי קרי להכי כל זקן וחולי מהכהנים שראה קרי היה צריך להשתין קודם שטכל ומדאין מי רגלים כלום רק בישיבה כדאיתא ברכות (מ׳ ע״א) להכי צריך נמי לפנות את עצמו קודם שיטבול (הרא״ש ת"י):
^ נתקנח המים מעליו וכתב הת״י הטעם מדהוא טבול יום והמים שעליו הם שלישי לטומאה ושמא יטפטף מהמים שעל בשרו על קודש כשיחזור אצל אחיו הכהנים לבית המוקד להכי מסתפג:
^ אחיו הכהנים. שבבית המוקד ואע״ג שעדיין אינו טהור עד שיעריב שמש א״כ איך הותרו לו לשבת בבית המוקד ואפילו בחצי הבנוי בחול עכ״פ מחנה לויה היא וטבול יום אסור מדרבנן במחנה לויה דיהושפט גזר ע״ז מ״מ כיון דנטמא בפנים והשערים עדיין מוסגרין הקילו גבי':
^ השערים. היינו דלתות העזרה דלא הי׳ פותחין שום שער עד ששומעין שנפתח שער הגדול אז פותחין כל השערים:
^ יוצא. דהואיל דלא יעשה שום עבודה למה ישאר שם. אי נמי משום דחיישינן שמא אגב חביבותא דעבודה מיקרי ועביד עבודה. מפרש:
^ והולך לו. לביתו למלאכתו. ואיתא במשנה דבעת שהי׳ הכהנים משתחוים אחר הקטרת הקטורת היה ראש המעמד מעמיד את הטמאים בשער המזרח ופליגי בה אמוראי בגמרא (פסחים פ״ב) חד אמר כדי לביישם דכניסת כל העם היה דרך שם להשתחות ויודעים שמפני טומאה חדלים לכנס לעבודה כדי שיזהירו אלו הטמאים לבלתי לטמאות עוד וחד אמר משום חשד שלא יחשבם שמפני מלאכתו הם חדלים לכנס לעבוד עבודה ומעמידים אותם שם כדי שיראו אותם בני אדם ויודעים שמחמת הטומאה הם חדלים לכנס לעבודה:

ד

והלוים הי' שומרים בכ"א מקום^[1] חמשה על חמשה שערי הר הבית^[2] מבפנים ארבעה על ארבע פינותיו מבפנים^[3] ארבעה על ארבע פינות העזרה מבחוץ חמשה על חמשה שערי העזרה^[4] מבחוץ ואחד בלשכת הקרבן^[5] ואחד (בלשכת הפרוכת^[6] ואחד אחורי בית הכפורת^[7] הרי כ"א מקום שהי' הלוים שומרים וכולן ילפינן מקרא [[[דברי הימים א כו יז|בד"ה קאפיטל כ"ו פסוק י"ז]]] ובבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד הי' הכהנים שומרים שם הרי כ"ד מקום:

ביאור

^ בכ"א מקום. לבד אותו הג' מקומות שהכהנים היו שומרים שם:
^ חמשה וכו'. הר הבית היה לו חמשה שערים ומה הי' משמשין השערים ובאיזה רוחות מהר הבית הי' בנוים עיי׳ בפ״א דמידות
^ אלו ואלו שומרי הפינות ושומרי השערים בתוך החומה היו יושבים מבפנים דבהר הבית כל אדם מותרין לישב (ר״ש):
^ חמשה על חמשה שערי העזרה. ואעפ״י דבגמרא איתא דשבעה שערים הי׳ בעזרה בב׳ מהן כהנים שומרין דהיינו שער בית הניצוץ שער בית המוקד ונמצא שהלוים הי' שומרים על חמשה שערים מבחוץ דבפנים העזרה אסור בישיבה אלא למלכי בית דוד בלבד אבל מבחוץ מותרים לישב:
^ בלשכת הקרבן. היא היתה במערבית דרומית בבית המוקד הגדול:
^ בלשכת הפרוכת. ששם אורגים הפרוכת:
^ אחורי בית הכפורת. ר"ל אחורי ק"ק ששם הכפורת ת"י:

ה

ומעמידין ממונה אחד על כל המשמרות והשומרים ואיש^[1] הר הבית היה נקרא והיה מחזיר על כל משמר ומשמר^[2] כל הלילה ואבוקות דלוקות לפניו^[3] וכל משמר שאינו עומד ואומר לו איש הר הבית שלום עליך ניכר שהוא ישן וחובטו במקלו ורשות היה לו לשרף את כסותו עד שהי׳ אומרים [בירושלים] מה קול נשמע בעזרה קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שישן על משמרתו. (פ״ח הל׳ י׳ מהל׳ ביהבח״י):

ביאור

^ איש. היינו שר הבית:
^ ומשמר. דביד הממונה היה המפתחות של הר הבית כדי לחזור על כל משמרות הלוים לראות אם הם נעורים (המפרש בתמיד כ"ז ע״ב) ואחרים מפרשין שהיה בידו גם המפתחות של העזרה והיה מחזיר גם על שומרי הכהנים אם הם נעורים אך בן כהן לא היה נלקה אלא מענשו באופן אחר:
^ לפניו. אביקות עומדות הי׳ בפנסין סביב שלא יתכבה ברוח ובשבת הי׳ דולקות מע״ש:

[1] לשמור המקדש. וענין השמירה הוא לשמור אותו וללכת סביביו ואף על פי שאין שם פחד מאויבים ואלא מלסטים מכל מקום מצות עשה לשמור המקדש שהוא דרך כבוד וגדולה כדרך שמשמרין פלטין של מלך וזמן השמירה לדעת הרמב"ם והראב"ד והר"ש והברטנורא בראש מידות היה דוקא בלילה ולשיטת הרא"ש והמפרש היה השמירה גם ביום עיין שם בהרא"ש הטעם. [וכן איתא בספרי פרשת קרח דענין השמירה היה דרך כבוד] ועיין במשנה למלך. ואם בטלו השמירה עברו בלא תעשה דכתיב וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ הזהרה היא שבטול שמירתו היא לא תעשה:

[2] מבפנים. דכן איתא בספרי (במדבר י"א) על פסוק אתה ובניך איתך:

[3] בבית אבטינס. [אבטינס על שם האומנין מפטמי הקטורת שהם משפחת אבטינס] היא הלשכה שעושין בה הקטורת ובכותל דרום של עזרה היתה:

[4] ובית הניצוץ. היא כעין אכסדרה פתוחה מרוח אחת לפנים משער הניצוץ לצד העזרה שנכנסין מהשער לתוכו וניצוצי חמה מנצצין בה והיתה אורה מרובה לכך ניקרא הלשכה בית הניצוץ (הרא"ש) והת"י פירש משום שכל עץ שמעלה להב מרובה אין אש שלו מתקיימים הרבה להכי היו מבערין גם כן אש בבית הניצוץ מעצים שמתקיימן ניצוצין שלהם זמן מרובה שאם תכבה אש במערכה שבמזבח החיצון ימהרו להביא אש משם ומדלא היה שם מדורה גדולה להכי ניקרא בית הניצוץ:

[5] והרובין. היינו בחורי הכהנים דלא הגיע זמנם לעבוד למחר אינם מניחין אותן לשמור בלילה כדי שיזדרזו למחר לעבודה. [ועיין במשנה למלך דמסיק דהרובין לאו כהנים קטנים פחותין מי"ג שנה שלא הגיעו לעבודה דהרי שמירת המקדש מצות עשה ואיך יקוים המצוה על ידי קטנים אלא פירש דבגדולים איירי אלא שהם פחותים מעשרים שנה שאין מניחין אותן לעבוד וזהו שאמר בש"ס דלא מטו לעבוד עבודה. מיהו מלשון הש"ס דקאמר התם קרו להו פרחי כהונה והכא קרו להו רובין משמע דגם הרובין בני עבודה נינהו כמו פרחי כהונה אלא דפרחי כהונה שהיו שומרים בבית המוקד היו מוכנים לעבודה למחר ששם היה מקום הפייס שהגיע משמרתם לעבוד והרובין שהיו שומרים בבית אבטינס היה גם כן פרחי כהונה אלא דלא הגיע משמרתם למחר לעבודה]

[6] בית המוקד. קרי על שם שהיה בה תמיד מדורות להתחמם בהם הכהנים ההולכים יחפים על הרצפה. וגם היו מלובשים בכתונת אחת להכי היו מתחממים שם נגד המדורה:

[7] כיפה. דלשכת בית המוקד היה בנויה על גבי כיפה של אבנים בשביל שהכהנים היו שומרים בה ושמירת הכהנים צריך להיות למעלה מן הלוים במקום גבוה כדנפקא לן מקרא וילוו עליך וישרתוך (מפרש). ועיין בפירוש רבי עובדיה מברטנורא דלא פירש כן דהגג שלו דומה למקצת עגולה ועל שם זה קרוי כיפה וכן פירש הראב"ד וכן מוכח מהרמב"ם וכן הסכים הגר"א וכן היא בהר"ש דלא כהמפרש במדות עיין שם:

[8] גדול. י"ד לשכות היו פתוחות לבית המוקד כחדרים הפתוחות לבירה ועל ידי מעלות עולין מהלשכת שמה לבית המוקד ומאלו הד' לשכת ב' מהם היה בנוים בקודש ובעזרה. וב' מהם בחול בהר הבית דבית המוקד היתה בנויה חציה בקודש וחציה בחול. וקנים קטנים מפסיקין בין קודש לחול כדי שיזדהרו הכהנים ולא ינהגו במקום קודש מנהג חול [ואף על גב דגגין ועליות לא נתקדשו מכל מקום משום שהכיפה היתה שוה לקרקע העזרה לפיכך לא בטלו מהם קדושת העזרה] (מפרש):

[9] רובדין של אבן. היינו שורות של אבנים כמין אצטבאות בולטות מכותלי החומה מבפנים לתוך בית המוקד ועל גבה שוב שורה אחרת יוצאת מכותל קצרה משורה שתחתיה וכן שורה על גבי שורה עד למעלה כעין מדרגות סביב ולמעלה היו ישנים זקני בית אב של אותו היום:

[10] וזקני בית אב. שמואל הנביא ודוד המלך עליו השלום חלקו כל הכהנים לכ"ד משמרים [וכן היו מתחלקים הלוים לכ"ד משמרים] וכל משמר היו עובדים שבוע אחד והמשמר נחלק לבתי אבות בית אב לכל יום ואותן זקני בית אב שהיו צריכים לעבוד למחר היו ישנים שם על אותן הרובדין ובמקום חול היו ישנים דראשי פשפשין היו מפסיקין בין מקום קודש לחול כנ״ל:

[11] ומפתחות העזרה. שהיו נעולים שערי העזרה בלילה:

[12] בידם. ברשותן. דשם במקום הרובדין במקום אחד היה גומא אמה על אמה ובאותו הגומא הין מונחין המפתחות שהיתה קשורה בשלשלת ועל אותו גומא היו מכסין בטבלא של שיש ועל אותו טבלא היה הזקן ישן:

[13] בבגדי כהונה. הראב"ד פירש הטעם משום דנהנה מקדשים דאי משום כלאים שבאבנט הרי להראב"ד פרק י"ב מהלכות כלי המקדש הלכה ח' דאפילו ללבשן שלא בשעת עבודה שרי ואף להרמב"ם שאסור ללבשו שלא בשעת עבודה אפילו הכי להציע תחתיו שרי משום דאבנטו היה קשה וכלאים שהוא קשה מותר להציע תחתיו בשאין בשרו נוגע בו וע״כ האיסור להניח בגדי כהונה תחת ראשו מדנהנה מבגדי מקדש באופן זה:

[14] כנגד ראשיהן. למטה מראשותיו כדי שיהיו מזומנים לפניו כשיקום. ת״י:

[15] בגדי עצמן. בגדי חול שלהן:

[16] והכהנים השומרין לא היו נעורין כל הלילה רק א׳ או ב׳ . היו נעורים והשאר היו ישנים ומתחלפין משעה לשעה (מל״מ פ״ח הל׳ י׳ מהל׳ בהב״ח. ת״י מ״א פ״א דתמיד):

[17] אירע. סדר מעשיהם מפרשינן:

[18] יוצא. דרך לשכת צפונית מערבית שהיתה בחול שהיא אחד מד׳ לשכת הפתוחות לבית המוקד ויורד דרך לשכה זו במחילה לבית הטבילה:

[19] במסיבה. הוא גשר שיורד בה להמערה:

[20] שתחת הקרקע. של המקדש דבעל קרי אסור לכנס לעזרה אבל במחילות מותר לילך שהמחילות הפתוחות לחול לא נתקדשו (רמב׳׳ם שם דהמחילות הפתוחות להר הבית לא נתקדשו) וכן היא בהרא״ש. בראש תמיד (ופסחים פ"ו):

[21] וטובל. כן הדין שב״ק א״צ ספירת ימים לטהרתו אלא מיד כשפורשין מהטומאה רשאין לטבול (מפרש):

[22] כדי להאיר במחילה ובשבת היו מדליקין מעש״ב:

[23] ומדורה. היתה שם סמוך לבית הטבילה שיתחממו בה הכהנים קודם שטבלו ואחר שטבלו:

[24] משום דתנן פ״ח מ״ז דמקואות דכל זקן וחולה שראה קרי ולא הטיל מים קודם טבילה כשיטיל מים אחר הטבילה צריך טבילה אחרת משום שיוצא עם מי רגלים שיורי קרי להכי כל זקן וחולי מהכהנים שראה קרי היה צריך להשתין קודם שטכל ומדאין מי רגלים כלום רק בישיבה כדאיתא ברכות (מ׳ ע״א) להכי צריך נמי לפנות את עצמו קודם שיטבול (הרא״ש ת"י):

[25] נתקנח המים מעליו וכתב הת״י הטעם מדהוא טבול יום והמים שעליו הם שלישי לטומאה ושמא יטפטף מהמים שעל בשרו על קודש כשיחזור אצל אחיו הכהנים לבית המוקד להכי מסתפג:

[26] אחיו הכהנים. שבבית המוקד ואע״ג שעדיין אינו טהור עד שיעריב שמש א״כ איך הותרו לו לשבת בבית המוקד ואפילו בחצי הבנוי בחול עכ״פ מחנה לויה היא וטבול יום אסור מדרבנן במחנה לויה דיהושפט גזר ע״ז מ״מ כיון דנטמא בפנים והשערים עדיין מוסגרין הקילו גבי':

[27] השערים. היינו דלתות העזרה דלא הי׳ פותחין שום שער עד ששומעין שנפתח שער הגדול אז פותחין כל השערים:

[28] יוצא. דהואיל דלא יעשה שום עבודה למה ישאר שם. אי נמי משום דחיישינן שמא אגב חביבותא דעבודה מיקרי ועביד עבודה. מפרש:

[29] והולך לו. לביתו למלאכתו. ואיתא במשנה דבעת שהי׳ הכהנים משתחוים אחר הקטרת הקטורת היה ראש המעמד מעמיד את הטמאים בשער המזרח ופליגי בה אמוראי בגמרא (פסחים פ״ב) חד אמר כדי לביישם דכניסת כל העם היה דרך שם להשתחות ויודעים שמפני טומאה חדלים לכנס לעבודה כדי שיזהירו אלו הטמאים לבלתי לטמאות עוד וחד אמר משום חשד שלא יחשבם שמפני מלאכתו הם חדלים לכנס לעבוד עבודה ומעמידים אותם שם כדי שיראו אותם בני אדם ויודעים שמחמת הטומאה הם חדלים לכנס לעבודה:

[30] בכ"א מקום. לבד אותו הג' מקומות שהכהנים היו שומרים שם:

[31] חמשה וכו'. הר הבית היה לו חמשה שערים ומה הי' משמשין השערים ובאיזה רוחות מהר הבית הי' בנוים עיי׳ בפ״א דמידות

[32] אלו ואלו שומרי הפינות ושומרי השערים בתוך החומה היו יושבים מבפנים דבהר הבית כל אדם מותרין לישב (ר״ש):

[33] חמשה על חמשה שערי העזרה. ואעפ״י דבגמרא איתא דשבעה שערים הי׳ בעזרה בב׳ מהן כהנים שומרין דהיינו שער בית הניצוץ שער בית המוקד ונמצא שהלוים הי' שומרים על חמשה שערים מבחוץ דבפנים העזרה אסור בישיבה אלא למלכי בית דוד בלבד אבל מבחוץ מותרים לישב:

[34] בלשכת הקרבן. היא היתה במערבית דרומית בבית המוקד הגדול:

[35] בלשכת הפרוכת. ששם אורגים הפרוכת:

[36] אחורי בית הכפורת. ר"ל אחורי ק"ק ששם הכפורת ת"י:

[37] איש. היינו שר הבית:

[38] ומשמר. דביד הממונה היה המפתחות של הר הבית כדי לחזור על כל משמרות הלוים לראות אם הם נעורים (המפרש בתמיד כ"ז ע״ב) ואחרים מפרשין שהיה בידו גם המפתחות של העזרה והיה מחזיר גם על שומרי הכהנים אם הם נעורים אך בן כהן לא היה נלקה אלא מענשו באופן אחר:

[39] לפניו. אביקות עומדות הי׳ בפנסין סביב שלא יתכבה ברוח ובשבת הי׳ דולקות מע״ש:

[1]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[1]

[2]

[3]