ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קלז ב
וזולתם. וכן בסוף המלה אחר הסגול נח נכתב: אֶגְלֶה, אֶעֱלֶה. וכן כל אית"ן מנחי הלמ"ד מפעלי הה"א כמו שכתבנו.
והקמץ-חטף כמו שָׁמְרֵנִי, זָכְרֵנִי. ופעמים משתתפים עם הקמץ שוא להודיע כי הוא חטף, והוא כאשר תנקד האות שאחריה באחת התנועות ולא תדגש, כמו אֳנִי, חֳלִי, צֳרִי והדומים להם. אבל אם תדגש האות שאחריה ינקדו הקמץ לבדו, כי אין לטעות בו כי בודאי הוא חטוף אחר שהדגש לצדו, כמו "גָּזִּי נִזְרֵךְ" (ירמיהו ז כט), "רָנּוּ שָׁמַיִם" (ישעיהו מד כג) והדומים להם. וכן אם האות שאחריה היא בשוא-נח ינקדו הקמץ לבדו, כי אין לטעות בו כי בודאי הוא חטוף אחר שהשוא נח הוא לצדו, כי אין אחר הקמץ הרחב שוא-נח, כמו קָרְבָּן, קָדְשׁוֹ והדומים להם.
לפיכך נפלה המחלוקת בקריאת "כָּרְתוּ יַעְרָהּ" (ירמיהו מו כג), כי יש אומרים כי השוא נח וקוראים הקמץ חטוף ומפרשים המלה צווי כמו "חָרְבוּ מְאֹד" (ירמיהו ב יב), ויש אומרים כי השוא נע וקוראים הקמץ רחב ומפרשים המלה עבר כמו "שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו" (תהלים צט ז), והיא הקריאה הנכונה. אבל "בְּשַׂר הַקָּרְבָן" (יחזקאל מ מג), "וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן" (ש"א יג כא), "כַּדָּרְבֹנוֹת" (קהלת יב יא), "וְיָשְׁפֵה" (שמות כח כ), "וּבָרְקַת וְזָהָב" (יחזקאל כח יג), "וְשָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים" (איוב טז יט), "יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו" (במדבר כד ז), קבלנו קריאתם בקמץ-רחב ולא שמענו ולא ראינו בהם מחלוקת, אלא שרבי יונה כתב "בְּשַׂר הַקָּרְבָן" בחטיפות הקו"ף ורפיות הבי"ת. ולעולם כל קמץ על שני שואים יקרא חטף, כמו "יָקְתְאֵל" (מ"ב יד ז), "יָקְדְעָם" (יהושע טו נו), "יָקְמְעָם" (דה"א ו נג), "יָשְׁבְּקָשָׁה" (דה"א כה ד) והדומים להם.
והקבוץ: שֻׁלְחָן, קֻרְבַּן (נחמיה י לה) והדומים להם. ואם ישתתף פתח עם השוא תארך קריאת הקבוץ, כמו "רֻטֲפַשׁ בְּשָׂרוֹ מִנֹּעַר" (איוב לג כה).
ואם תהיה בצד התנועה הגדולה תנועה אחרת קטנה