ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קכג ב
וכולי. ובחסרון: אִיד, יִיד, תִּיד, נִיד. ונאמר מן הדגוש "לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם" (זכריה ב ד), וממנו "יַדּוּ גוֹרָל" (יואל ד ג), משפטו יְיַדּוּ כמו שכתבנו ב"וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ" (איכה ג לג). ואדוני אבי ז"ל כתב כי הוא מבנין הִפְעִיל ומשפטו וַיַּיְדּוּ. וכן "וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי" (איכה ג נג). והפעל הכבד ממנו בענין אחר: הוֹדָה, הוֹדֵיתָ וכולי. המקור: הֹדוֹת. ובא שלם עם פ"א-הפעל ובשורק הה"א מקום חולם: "עַל הֻיְּדוֹת הוּא וְאֶחָיו" (נחמיה יב ח). ודגש היו"ד להדגיש ולפאר קריאתה, כי לא היתה קריאתה נכרת על הביאור אם לא נדגשה.
העתידים: הוֹדֵה, הוֹדוּ, הוֹדִי, הוֹדֶינָה, אוֹדֶה, יוֹדֶה, תּוֹדֶה, נוֹדֶה, יוֹדוּ, תּוֹדוּ וכולי. ובאו מהם עם ה"א הבנין: "וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ" (תהלים כח ז), "עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדֻךָ" (תהלים מה יח), "יְהוֹדֶה לַתְּפִלָּה" (נחמיה יא יז). ותאמר העתידים בחסרון: אוֹד, יוֹד, תּוֹד, נוֹד.
ינה – נאמר הקל ממנו "הָעִיר הַיּוֹנָה" (צפניה ג א), "מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה" (ירמיהו מו טז), "חֲרוֹן הַיּוֹנָה" (ירמיהו כה לח), "אָמְרוּ בְלִבָּם נִינָם יָחַד" (תהלים עד ח) בפלס "וַנִּירָם" (במדבר כא ל). והראוי נִינֵם, נִירֵם בצרי. ובחסרון: אִין, יִין, תִּין, נִין. והכבד ממנו: "הוֹנוּ בָךְ" (יחזקאל כב ז), "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה יז). הוֹנָה, הוֹנֵיתָ, הוֹנֵיתִי וכולי. והעתידים: הוֹנֵה, אוֹנֶה, יוֹנֶה וכולי. ובחסרון: אוֹן יוֹן, תּוֹן, נוֹן.
יעה – נאמר הקל ממנו "וְיָעָה בָרָד" (ישעיהו כח יז). העתידים: יְעֵה, יְעוּ, אִיעֶה, יִיעֶה. ואולי נאמר אותם גם כן בחסרון: אִיַע, יִיַע, תִּיַע, נִיַע.
יפה – "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ" (שה"ש ז ז), "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ" (שה"ש ז ב). העתידים: אִיפֶה, יִיפֶה, תִּיפֶה, נִיפֶה. ובחסרון: אִיף, יִיף, תִּיף, נִיף – "וַיְּיִף בְּגָדְלוֹ" (יחזקאל לא ז), היו"ד הנח שבין היו"ד המונעת והפ"א הוא פ"א-הפעל. ומשפטו להיות וַיִּיְףְּ בהנעת שתי היו"דין בפלס "וַיִּשְׁבְּ יִשְׁמָעֵאל" (ירמיהו מא י), וכן מצאתי בספר מדוייק כי בקריאת בן-אשר הוא בהנעת שתי היו"דין על זה הסדר, הראשונה בחירק והשניה בשוא, כמו "וַיִּשְׁבְּ יִשְׁמָעֵאל". אבל רבי יונה כתב כי לקריאת בן-אשר הראשונה בשוא והשניה בחירק, וכן מצאתי ברוב הספרים לקריאת בן-אשר, ולקריאת בן-נפתלי בחירק הראשונה ונח השניה. וכן "וַתִּיפִי בִּמְאֹד מְאֹד" (יחזקאל טז יג)