ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קיח א
בפתח. ואם בהפסק בקמץ – "וַיִּשְׁכַּב אַמְנוֹן וַיִּתְחָ֑ל" (ש"ב יג, ו). וכבר באו מהם בקמץ זולתי הפסק – "וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ" (תהלים מה, יב), "אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו" (משלי כג, ג), "וְאַל תִּתְגָּר בָּם" (דברים ב, ט), "וְהִתְגָּר בּוֹ" (דברים ב, כד), "אַל תִּשְׁתָּע" (ישעיהו מא, י). והטעם כי באו "אַל תִּתְאָו" "וְיִתְאָו" קמוצים בעבור שיצאו על משקל יָדָיו, רַגְלָיו, שׁוֹמְרָיו, זוֹכְרָיו, וכן כל יו"ד הרבים עם ו"ו הנסתר שהם קמוצים בעבור הנח השוכן בהם, וכן "וְיִתְאָו" "תִּתְאָו" שבאו על משקלם נקמצו. וטעם "וְאַל תִּתְגָּר" "וְהִתְגָּר", בעבור שהיו כמו כן בהיותם שלמים קמוצים לתשלום הדגש בהם – תִּתְגָּרֶה, הִתְגָּרֶה – באו גם כן בהיותם חסרים קמוצים. וכן "אַל תִּשְׁתָּע" שהיה ראוי תִּשְׁתָּעֶה. אבל "אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים" (תהלים לז, א) שהוא פתח איננו הִתְפַּעֵל אך הוא בשקל תִּבְחַר, תִּשְׁמַע, ויהיה שרשו תחר והוא שלישי. ובפִעֵל הכבד יבא רביעי – "כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז" (ירמיהו כב, טו), "וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים" (ירמיהו יב, ה) – יאמר העבר תִּחְרָה. או יהיה תִּתְחַר ג"כ רביעי מן הקל, ואם היה שלם היה תִּתחֲרֶה – החי"ת בשוא-ופתח. ונפלה האות הרביעי כמנהגה, כי היא מהנחות, ונפתח תִּתְחַר לפי שהוא בשקל תִּבְחַר.
וזה מחברתם עם הכנויים עריכה
גָּלָה – גָּלָהוּ – "וְהוּא עָשָׂהוּ" (תהלים צה, ה), "לַאֲשֶׁר קָנָהוּ" (ויקרא כז, כד). ולא נאמר גָּלוֹ, להפריש בינו ובין נחי העי"ן. ואף על פי שנאמר גם כן בנחי העי"ן עם ה"א או עם ו"ו, אחר שלא מצאנו בנחי הלמ"ד בלא ה"א, במה שנוכל להפריש נפריש. גָּלְךָ – "הוּא עָשְׂךָ" (דברים לב, ו), "וְנָחֲךָ יְיָ תָּמִיד" (ישעיהו נח, יא). ובהפסק – "אָבִיךָ קָּנֶ֔ךָ" (דברים לב, ו). גָּלָנִי. גָּלָם – "פֶּן תֹּאמַר עָצְבִּי עָשָׂם" (ישעיהו מח, ה). גָּלְכֶם. גָּלָנוּ – "הוּא עָשָׂנוּ" (תהלים ק, ג). גָּלָה. גָּלֵךְ. גָּלָן. גָּלְכֶן.
גָּלִיתָ – גְּלִיתוֹ או גְּלִיתָהוּ. גְּלִיתָנִי – "כִּי בְזִתָנִי" (ש"ב יב, י). גְּלִיתָם. גְּלִיתָנוּ. גְּלִיתָהּ. גְּלִיתָן.